נפתלי וגנר יוצא למסע מוזיקלי מרתק בספרות: הוא קורא את תיאורי הנגינה והמוזיקה בעשרות סיפורים ורומנים בעיניו של מוזיקולוג ופרשן תרבות ומגיע לתובנות מפתיעות ומרגשות. בלזק ותומאס מאן, ביאליק ויהושע קנז, אליס מונרו ועגנון, מורקמי ויזהר ועוד רבים מתגלים בקריאתו המעמיקה של וגנר כפרשנים נועזים של הכוחות הטמונים בנגינה ובחוויה המוזיקלית. וגנר קושר, במיומנות ובשאר רוח, בין היצירות והקטעים המתוארים, לבין היצירות המוזיקליות עצמן ומגלה לקוראים, גם אלה שאינם בקיאים ברזי התווים ותורות המוזיקה, את מוקדי המשמעות שמצאו הסופרים במדיום המוזיקלי. מתוך כך נפרשים בספר נופי-ענק של היסטוריה, שינויים תרבותיים ומתחים פוליטיים. וגנר מפרש בדרך מרתקת ובסגנון הספוג בהומור מוזיקולוגי אופייני ("גלן גולד ניגן עצמו לדעת") כמה מהיצירות הנודעות ביותר שנכתבו על נגינה, כסיפורו המופתי של טולסטוי "סונטת קרויצר" או "טריסטן" של מאן, אך בעיקר מגלה אוצרות גנוזים החומקים לעתים מעיני הקוראים וחושף את כוחה של המוזיקה בתוכם. פרק גדול בספר מוקדש לזיקה הרומנטית בין מוזיקה, תשוקה ומוות. זוהי המוזיקה הקטלנית . אולם וגנר מרחיב אותה הרחק מן העולם הרומנטי למחוזות חדשים הנוגעים במודרניזם ובהיסטוריה של הדורות האחרונים. אחד משיאיו של הספר הוא הפרק המוקדש ליצירתו של יוסף בור "רקוויאם לטרזינשטדט" המגולל את סיפור ביצועו של הרקוויאם של ורדי במחנה טרזינשטדט על ידי מוזיקאים יהודים הכלואים בו. פירושו של וגנר חושף באירוע הזה רבדים עמוקים ומקיפים הנוגעים בהיסטוריה התרבותית המערבית כולה.

Bernini revisited is a collection of nine essays on seldom addressed aspects of the work of Gian Lorenzo Bernini. Most of the texts deal with sculpture and the related drawings but there are some references to Bernini's paintings and observations on his architectural projects. The topics include a study of the personal mode of Bernini's drawing, the optical foreshortening phenomena and their artistic remedies, aspects of laterality and meaning of gestures, the figures' physiognomic typology and their facial expressions, self portraits and role-portraits and graphic and sculptural caricatures.

This book presents seventeen analytic art historical studies of the various meanings of laterality in pictures, drawings, and prints as well as reliefs and sculptures. The discussion describes the effects of the spontaneous projection upon an artistic composition of the human experience of laterality and refers also to the beholder's habit of directional reading. The survey of the works of art ranges from the Late Antique murals of Dura Europos and religious imagery of the Middle Ages to the works of great Renaissance masters such as Giotto, Piero della Francesca, Leonardo, Raphael and Michelangelo as well as those of the Mannerists painters; two chapters on the graphic work of Albrechr Durer and of Rembrandt are followed by a study of some seldom considered aspects of the paintings of Ingres; contemporary art is represented by the expressionist works of Soutine, a selection of Italian Futurist paintings and some of the most representative works by Piet Mondrian. Referring to the iconographical traditions of the various subjects as well as the cultural and psychological backgrounds of each artist the author offers fresh insights into the works meaning.

הספר מיועד לבמאים, לשחקנים מקצועיים, לסטודנטים למשחק, למורים לדרמה ולמשחק בבתי הספר התיכוניים, לחובבים וכמובן לאלה המבקשים להיות שחקנים ומחפשים מונולוג מתאים לאודישן וכן לכל מי שהעמידה על הבמה, כלומר המשחק האמיתי והכן, הוא לו מטרה. הספר דן במהות המונולוג על כל צורותיו, ומציע דרכים והדרכה כיצד יש לבנות את המונולוג ומה נדרש מן השחקן כדי שהביצוע יהיה כן, אמיתי ומשכנע.

מטרת הספר לגשר בין שני ההיבטים העיקריים של תופעת הקול: ההיבט המוסיקאלי וההיבט הפיסיקאלי שהוא כאן כפוף להיבט המוסיקאלי. במישור העיוני - להבין את הפירוש הפיסיקאלי של התכונות המוסיקאליות והתערבבות העולם הפיסיקאלי בעולם המוסיקאלי; במישור המעשי - להכיר אמצעים ומכשירים לשליטה על הקולות ביצירתם, כשהשמעתם ובאנאליזה שלהם. הספר מנסה לטפל בגילויים רבים ככל האפשר של מפגשים בין השניים ולכן הוא משתרע על תחומים רבים: פסיכואקוסטיקה, פיזיואקוסטיקה (תהליכי קליטת הקול והפקת קול האדם), אלקטרואקוסטיקה, אקוסטיקה של אולמות, כלי הנגינה, פאראמטרים מוסיקאליים, הגיי הדיבור, בין דיבור למוסיקה, אסתטיקה מוסיקאלית, והתפתחות היסטורית בהבנת האקוסטיקה המוסיקאלית ובניצולה לצרכים המוסיקאליים השונים. הספר פונה בראש ובראשונה למוסיקאים אך גם לקוראים מתחומים אחרים ואינו דורש ידע מוקדם.

זהו הספר הראשון בעברית המתאר בפירוט בעיות שונות בהפקת הקול המופיעות בעיקר אצל בעלי מקצוע המרבים לדבר לפני קהל, ומגיש הצעה מפורטת לטיפול בבעיות אלה וריפויין. המחברת שפיתחה את שיטת הטיפול, בעלת רקע ביסודות הפונטיקה, רפואה ופסיכולוגיה. היא הייתה מרצה במשך שנים רבות בפקולטה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת מוסקבה.

הספר בוחן ומשווה תופעות מוסיקליות ושימושן במסכת החיים בתרבויות שונות, שמייצגות את דרכי המסורת העיקריות שנסללו מחוץ למערב. הוא חושף את העקרונות שעומדים מאחורי תופעות מוסיקליות הקשורות לזוג האידאלים מזרח ומערב, שמשלימים זה את זה. כמו כן הוא חושף קשר-על בין חמש הבחינות האלה: הבחירה הבלתי מודעת של המרכיבים המוסיקליים וחוקי ארגון היצירה; בחירת טיב ה'מתווכים' שבין היוצר למאזין – כלי הנגינה, כתב התווים, המבצע; ההתייחסות אל ציר הזמן ביצירה; ההתייחסות אל מקומה של המוסיקה במסכת החיים והיקום; ההתייחסות אל הזמן ההיסטורי.

ספר זה נועד לתלמידים ומורים למוסיקה. בין אם הם פסנתרנים ובין אם הם נגני כלים אחרים, זמרים, מעבדים, מנצחים או מלחינים. תפקידו להקנות אידיומים הרמוניים, המקובלים במוסיקה האמנותית המסורתית, באמצעות המקלדת. התירגול נעשה ע"י שינון מהלכים הרמוניים בעזרת טרנספוזיציה ודרך השוואה עם דוגמאות מן הספרות המוסיקלית. התרגילים שבחוברת מהווים גם נקודת מוצא לפיתוח כושר האילתור. למידת ההרמוניה המסורתית ותירגולה ליד המקלדת עשויים לעזור גם בליווי שירי-עם ומוסיקה קלה.