העטלפים מהווים כשליש ממאה מיני היונקים החיים בבר בארץ-ישראל. אחד מהם הוא עטלף הפירות, הנפוץ והמוכר ביותר בציבור הרחב. שלושים ושניים המינים האחרים הינם עטלפי חרקים. אותם כמעט אין איש מכיר ויודע על קיומם. לעטלפים תפקיד חשוב במארג חיי הבר בטבע הישראלי. מעצם היותם אוכלי חרקים רבים, יש בפעילותם תועלת רבה לאדם. למרות תרומתם הרבה לסביבה, יש לבני האדם פחד קמאי מפניהם. מקורו כנראה בהיותם פעילי לילה בעלי יכולת מופלאה לנוע ולתמרן בחושך מוחלט. דבר שנפלא בעיני האדם והובן רק במאה העשרים. מטרתו של ספר זה להביא לידיעת חובבי הטבע והציבור הרחב מידע מקיף ומפורט עליהם. תקוותנו שבכך נסייע לשפר את תדמיתם ואת ההגנה והשימור של אוכלוסיותיהם, למען ירבו ויפרצו לאורך ימים.

האנושות ניצבת על סף תקופת תמורות מסעירה ביותר בתולדותיה, תקופה שבה ההוויה האנושית תתעשר ובה בעת תתערער. שכן המין האנושי יתנער מכבלי מורשתו הגנטית ויתנשא לפסגות בל-ישוערו של בינה, רווחה חומרית ואריכות ימים. הממציא והעתידן ריי קורצווייל הוא אחד הסנגורים המוערכים ביותר, והשנויים במחלוקת, של תפקיד הטכנולוגיה בעתידנו. בספרו עידן המכונות החושבות (שתורגם לעברית) הוא הציג טענה נועזת: לאורו של קצב השינוי הטכנולוגי ההולך ומואץ בהתמדה, המחשב עתיד להתחרות בבינה האנושית בכל שלל גווניה. בספרו הסינגולריות מתקרבת הוא בוחן את השלב הבא בתהליך האבולוציוני: איחוד האדם עם המכונה. בשלב זה יתמזגו הידע והמיומנויות שבמוחותינו עם הקיבולת, המהירות ויכולת שיתוף המידע הגדולים לאין שיעור של מעשי ידינו. המיזוג הזה הוא עיקרה של הסינגולריות – פרק הזמן שבו תיעשה בינתנו יותר ויותר לא-ביולוגית, ואדירה פי מיליארדים מכפי שהיא כיום. בעולם החדש לא תהיה עוד הבחנה ברורה בין אדם ומכונה, בין מציאות ממשית ומציאות וירטואלית. במישור המעשי, הזדקנות האדם ומחלותיו ייבלמו; זיהום הסביבה ייפסק; בעיות הרעב והעוני בעולמנו ייפתרו. הננוטכנולוגיה תאפשר לנו ליצור כל מוצר חומרי ותהפוך בסופו של דבר אפילו את המוות לבעיה שאפשר לפותרה. ריי קורצווייל הוא אחד מגדולי הממציאים, הוגי הדעות והעתידנים של עולמנו, ונזקפות לזכותו שנים רבות של ניבויים שקלעו אל המטרה. הוא תואר בוול סטריט ג'ורנל כגאון חסר מנוח, ורשת הטלוויזיה הציבורית האמריקנית בחרה בו כאחד מבין שישה עשר המהפכנים שיצרו את אמריקה. ספרו החדש והמסקרן של ריי קורצווייל חוזה עתיד שבו טכנולוגיות המידע יתקדמו במהירות כזו, ולמרחק כזה, שהן יאפשרו לאנושות לחולל תמורות שעדיין איננו יכולים להעלות בדמיוננו. ביל גייטס ספרו של ריי קורצווייל הוא ספר חובה לכל המתעניינים בעתיד המדע, בהשפעותיה החברתיות של הטכנולוגיה, ובעצם - בעתיד המין האנושי. ראג' רדי, מייסד ומנהל המכון לרובוטיקה באוניברסיטת קרנגי מלון; חתן פרס טיורינג.

חקירה מדעית היא פעולה קוגניטיבית המכוונת לחשוף את האמת של הטבע. פוליטיקה היא פעולה רצונית המכוונת למימוש ערכים שגובשו כתולדה של שיפוט סובייקטיבי. פעילות פוליטית של מדענים היא כורח הנובע מתחרות קשה על משאבים. תחרות פרועה עלולה לסכן את יכולתו של המדע לממש את מטרותיו וכפועל יוצא לכרסם באימון של החברה, שעליו מושתת עצם קיומו. סינתזה בין מדע ופוליטיקה אפשרית באמצעות שילוב בין תעוזה לענווה. התעוזה היא ביסוד הדחף למאמץ נמרץ לחשיפת האמת המדעית. הענווה היא ביסוד הריסון העצמי ושיתוף הפעולה בין עמיתים. נקודת המוצא של הספר היא כי הכרת הנרטיב של ההישג המדעי הכרחית להבנת המפעל המדעי כולו. לאחר דיון תאורטי מקיף במושגי היסוד, מדגים המחבר את הצדדים השונים של יחסי הגומלין בין מדע ופוליטיקה באמצעות תיאור ופרשנות של פרשות מורכבות. ביניהן: המחברות של פסטר, מוצא המינים של דרווין, הסליל הכפול, גילוי האספירין, עלייתו ודעיכתו של הליתיום, הניסיון הכושל לקשור בין חיסון ואוטיזם.

גן המסחרי - היסודות הכלכליים באבולוציה של האדם, הוא מהדורה מורחבת ומעודכנת של הספר Second Nature, שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ונכלל ברשימת החיבורים האקדמיים המצטיינים (Outstanding Academic Titles) לשנת 2002 לפי בחירת כתב העת Choice - ירחון אגודת הספריות של ארצות הברית (ALA). חיים אופק, בספרו המעניין והחשוב הכתוב כסיפור מתח מרתק, מציע פרשנות חדשה להבנת השלבים באבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם. חשיבותו של הספר בפתיחת כיוון חדש בחקר העבר. הספר מסתיים בנושא בעל חשיבות מיוחדת לקורא הישראלי: הופעתן של חברות חקלאיות וחברות רועים בארץ ישראל ובסביבתה מתוארים ומוסברים בו בגישה שונה מן המקובל. השילוב המוצלח והמעמיק של מידע ממקורות אקדמיים מגוונים מעורר מחשבה לא רק על אודות אבות המין האנושי אלא גם באשר לדורות הבאים. עופר בר-יוסף, פרופסור לפריהסטוריה, אוניברסיטת הרוורד הנועזות, צלילות הדעת והתנופה של הספר מרשימות. לאופק רעיונות משכנעים ביותר בכל הכרוך בחשיבות המרכזית של הניתוח הכלכלי בחקר האבולוציה של האדם. ספר מרתק ומלהיב המעורר שאלות נוקבות – כיצד בני אנוש הגיעו עד הלום וכיצד אנו אמורים ללמוד את עצמנו. אלן גרפן, פרופסור לביולוגיה ומדעי החיים, אוניברסיטת אוקספורד, Science זהו ללא ספק אחד הספרים החשובים ביותר שראו אור בשנים האחרונות בתחום הסציוכלכלי. אופק מגשר באופן מוצלח ביותר בין מה שהוא מכנה ביוכלכלה ופלאוכלכלה כדי להסביר את המעבר מהומו ארקטוס להומו סאפיינס. הקורא יפיק תועלת משפע הרעיונות החדשים הצצים ועולים כמעט מכל עמוד ועמוד. וורן יאנג, פרופסור לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן, European Journal of Political Economy ספרו של אופק מספק תשובות ממצות ומאירות עיניים לשאלות ישנות, ובו בזמן, הוא מתווה גישה חדשה לחקר האבולוציה של האדם מנקודת מבט כלכלית. ג'ואו ריקרדו פאריה, פרופסור לכלכלה, אוניברסיטת טקסס, Economic History Network EH.Net הספר מבשר את תחילתו של תהליך שיפוץ כללי בהשקפתנו על ראשית ההיסטוריה ועל אבותינו הקדמונים. העניין שהוא מעורר בקרב הכלכלנים גדול במיוחד, אבל גם חוקרי הביולוגיה והאנתרופולוגיה ימצאו בו עניין רב. גורדון טלוק, פרופסור לכלכלה ומשפטים, אוניברסיטת ג'ורג' מייסון, Journal of Bioeconomics

הספר פרקים בהיסטוריה של תורת האבולוציה סוקר, לראשונה בעברית, את הרעיונות שהגו מדענים החל במאה השמונה עשרה ועד שלהי המאה העשרים בדבר המוצא והמקור של הרבגוניות בעולם החי. כל פרק מתמקד באחד מהא ישי ם ונועד להבליט את הייחוד של תרומתו למדע על רקע ההשקפות שרווחו בימיו. במיוחד מודגשת חשיבותו של דרווין, שספרו על מוצא המינים (1859) היה לאבן דרך בביולוגיה ובמדע בכלל, וכן תרומתם של בני דורו באמצע המאה התשע עשרה. רעיון הבררה הטבעית של דרווין שולב בראשית המאה העשרים במדע הגנטיקה הצעיר. בסוף המאה העשרים נוספו להם מחקרים תאורטיים על הביטוי הכמותי-מתמטי של האבולוציה ("הסינתזה המודרנית"),ועם העמקת הידע על מבנה החומר הגנטי והשימוש בטכנולוגיות המולקולריות לחקר אוכלוסיות, התבססה תורת האבולוציה כרעיון המנחה המרכזי במדעי החיים. איורים: אריאל-לייב-ליאוניד-פרידמן

The Truth of Scientific Medicine is an attempt to deal with one of the crucial problems in modern medicine: the rapid rate of exchange of truths serving as the foundation of medical practice. Unstable truths are a source of skepticism and concern among many physicians. They are also one of the main reasons for the crisis undermining the trust between patient and physician. The quest for the truth in modern medicine passes through the six core concepts of scientific truth: paradigms, methods, borders, criteria, interpretation and inference. The author deliberates each of these concepts through concrete examples at three levels: the historical, the theoretical and the political. The issues serving as the basis of the discussion are of concern to the medical world, and appear at the core of professional and sometimes the public debate: management of coronary heart disease, treatment of bronchial asthma, hormone replacement in menopausal women, early detection of breast cancer, drug therapy for diabetes, conventional vs. alternative medicine.

Delivers fascinating insights into the development of the modern theory of stars Attractively illustrated with clear diagrams and beautiful colour pictures Delights the reader with entertaining anecdotes alongside deep philosophical excursions This beautifully illustrated book describes the birth and evolution of the theory of stellar structure through the vehement controversy between biology (as presented by Darwin) and physics (as presented by Kelvin) about the age of the Earth, which culminated with Rutherford suggesting radioactive dating. Shaviv analyzes critically many proclaimed scientific results, showing how and why they were wrong, and explains why it took decades to find the now accepted scientific answers - where there are such - and why there remains much more to be done before we can say we fully understand what happens up there in the heavens. The Life of the Stars provides fascinating reading for all those interested in the stars, in the history of astronomy and in what their story tells us about how science progresses. Moreover, it will bring readers up-to-date on current problems in astrophysics.

מדוע אצבעו של גליליאו? גליליאו, שאחת מאצבעותיו משומרת בצנצנת ומוצגת לראווה בפירנצה, היה אחד האישים שדחפו את המדע המודרני תוך שהוא מורה את דרך המוצא מבערות ימי הביניים. בסקירה מבריקה של הרעיונות המרכזיים במדע העכשווי - אבולוציה, דנ"א, אנרגיה, אנטרופיה, אטומים, סימטריה, קוונטים, קוסמולוגיה, מרחב-זמן, אריתמטיקה – מפגין מחבר רבי המכר פיטר אטקינס את עוצמתה של השיטה המדעית בחשיפת טבעם של היקום, של עולמנו ושל עצמנו. "אחת התמונות הפנורמיות המעולות ביותר של הסימטריה, השנינות והמסתורין המדהימים של הטבע המוצעות כיום". ג'ון קורנוול, 'סנדיי טיימס' "קרוב ככל שניתן לקורא הכללי להגיע להבנת יסודות המדע המודרני. כל מה שחשוב נמצא כאן". מוסף החינוך הגבוה של טיים "המחבר מאיר את עינינו לפיוט שבמדע העמוק. הפרוזה הספרותית של אטקינס מותירה אותנו מלאי השראה, עושר רוחני, ועם זאת בחיים". ריצ'רד דוקינס, מחבר 'הגן האנוכי'

כיצד נוצרו ונשתמרו חיים חברתיים המבוססים על שיתוף פעולה? בעיה זו היא אחת הסוגיות הגדולות שהעסיקו את חוקרי האבולוציה מאז דרווין. אחד ההסברים הראשונים שהוצעו היה בררה ברמת הקבוצה: קבוצות שהפרטים החברים בהן משתפים פעולה מגדילות את סיכוייהן לשרוד כקבוצות. הועלו גם הסברים אחרים, כמו הסבר ברמת הפרט שעל פיו בסופו של דבר יוצא הפסדו של האלטרואיסט בשכרו: הוא זוכה לעזרה מנעזריו לשעבר בעת מצוקה, או נעשה בעל סטטוס גבוה בחברה, ולכן עולים סיכוייו למצוא בת/בן זוג. הסבר נוסף הוא ההסבר ברמת הגֵן: אף שפרט העוזר למקורביו מוריד את כשירותו הישירה, הנמדדת במספר צאצאיו, הוא מעלה את שכיחותם של גנים זהים לאלה שלו באוכלוסייה. כל אחד מההסברים טוען למרכזיות או אף לבלעדיות – לבכורה תאורטית – בשאלת האבולוציה של האלטרואיזם. הספר הוא תרומה מקורית ורב-תחומית בחקר האבולוציה של השיתופיות. הוא מאפשר דיון מחודש מנקודת ראות רעננה וביקורתית בבעיות קלסיות בביולוגיה אבולוציונית ובפילוסופיה של הביולוגיה, ומעלה שאלות מרתקות הקשורות להיסטוריה ולסוציולוגיה של הביולוגיה ולקשר המורכב שבין מדע לערכים. מתוך ההקדמה של פרופ' ימימה בן מנחם ופרופ' חוה יבלונקה ספרה של אילת שביט דן בהסברים השונים לשאלת האבולוציה של האלטרואיזם, ובאופיו של תהליך ההכרעה בין ההסברים האלה בקרב חוקרי האבולוציה. המחברת מנסחת את אופי הבעיות והכשלים השכיחים בקרב החוקרים בתחום זה, מנסה לעמוד על שורשי הסיבות לכשלים אלו ובעקבות התובנות הללו להציע כיווני מחשבה שיאפשרו להימנע מהם בעתיד. ספר מרתק לכל מי שבמתעניין בטבע שמאחורי האמרות הידועות על טבע האדם.

הספר האמת של הרפואה המדעית מנסה להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות של הרפואה המודרנית: הקצב המהיר של התחלפות האמיתות העומדות ביסוד הפרקטיקה הרפואית. אמיתות בלתי יציבות הן מקור לספקות וחששות בקרב רבים מן העוסקים במקצוע הרפואה. יתרה מזאת, הן אחת הסיבות העיקריות למשבר האמון בין הרופא לחולה. הסוגיות המשמשות בסיס לדיון תיאורטי מעמיק מעסיקות את עולם הרפואה ועומדות במרכז הדיון הציבורי: טיפול במחלת העורקים הכלילים, טיפול בקצרת הסימפונות, טיפול הורמונלי בנשים בבלות, גילוי מוקדם של סרטן השד, טיפול התרופתי בסוכרת, מניעה של רעלת הריון, טיפולים החדשים בטרשת נפוצה, שימוש בלב מלאכותי, רפואה מדעית וחלופית, רפואה ודת. פרקים מיוחדים מקדיש המחבר לסוגית הטיפול באריאל שרון, ולמסיבת העיתונאים על מצב בריאותו של אהוד אולמרט. ' הספר הצליח לארגן ולהביא את שלבי המחקר וההיסטוריה של התפיסות הרפואיות השונות בצורה בהירה שלא נראתה קודם לכן וזהו ספר יסוד באפידמיולוגיה קלינית. אין לי ספק כי הספר יעניין את כל העוסקים ברפואה, בסיעוד ובקבלת החלטות, שלא לדבר על עורכי דין ומשפטנים ואנשי מנהל רפואי'. פרופ' יואל דונחין, הדסה, ירושלים

Chromosome numbers and genetic systems of 460 species belonging to 14 families of scale insects are listed. Illustrations are given for 16 species belonging to 8 families. The main features of the different genetic systems, variations in chromosome numbers, a unique phenomenon of "dizygotic soma", and karyotaxonomical approaches are briefly discussed.

בני-אדם וחיות אחרות באספקלריה היסטורית הוא קובץ מאמרים שנכתבו על-ידי תשעה-עשר חוקרים מתחומי ההיסטוריה, תולדות האמנות, הארכיאולוגיה, הזואולוגיה והאנתרופולוגיה. הקובץ עוסק בהיבטים שונים של הזיקה בין אנשים לחיות בתרבויות שונות, משחר ההיסטוריה ועד ימינו. המאמרים דנים באמונות לגבי חיות, באבולוציה ובשינויים שחלו במינים שונים עקב התערבותו של האדם בטבע, בשימוש בחיות במפעלי בנייה בעת העתיקה, בשימוש בבעלי-חיים בפולחן וייצוגם הסמלי בעת העתיקה, בגידול יונים בארץ ישראל הקדומה ושימוש ביוני דואר בעולם האסלאם, בחיות מיתולוגיות ומפלצות בתרבויות העתיקות, ביחס לחתולים במקורות היהודיים, באלימות כלפי חיות בימי-הביניים, ביחס המוסלמים לחיות בעיניהם של אנשי המערב, במשמעותן הסמלית של חיות בציורי הרנסאנס, במקומם של כלבים בקרב מלומדים בראשית העת החדשה, בוויכוח על קופי-העל בתקופת ההשכלה, בהתגברות הניכור ביחס לבעלי-חיים בעידן התעשייתי, בראשית העיסוק בזואולוגיה בארץ ישראל, וביחסם של בני שבט מכסיקני בן ימינו לכלבים.