הספר בוחן ומשווה תופעות מוסיקליות ושימושן במסכת החיים בתרבויות שונות, שמייצגות את דרכי המסורת העיקריות שנסללו מחוץ למערב. הוא חושף את העקרונות שעומדים מאחורי תופעות מוסיקליות הקשורות לזוג האידאלים מזרח ומערב, שמשלימים זה את זה. כמו כן הוא חושף קשר-על בין חמש הבחינות האלה: הבחירה הבלתי מודעת של המרכיבים המוסיקליים וחוקי ארגון היצירה; בחירת טיב ה'מתווכים' שבין היוצר למאזין – כלי הנגינה, כתב התווים, המבצע; ההתייחסות אל ציר הזמן ביצירה; ההתייחסות אל מקומה של המוסיקה במסכת החיים והיקום; ההתייחסות אל הזמן ההיסטורי.

הכרך מוקדש לזכרו של אברהם צבי אידלסון (1938-1882) 'אבי חקר המוסיקה היהודית'. לכרך שני חלקים. הראשון, 'ביוגרפיה וביבליוגרפיה', מכיל חומר תיעודי הקשור לחייו ויצירתו של אידלסון. כאן נדפסו שתי הרשימות האוטוביוגרפיות, מסות זיכרון, הערכה כללית של עבודותיו המדעיות וביבליוגרפיות מוערות של כתביו ושל יצירותיו המוסיקליות. החלק השני, 'בעקבות אידלסון', מכיל ארבעה עשר מאמרים מדעיים הקשורים למחקריו של אידלסון ולתחומי התעניינותו. כאן נכללו מאמרי הערכה לשיטות המחקר שלו ותרומותיו למוסיקולוגיה וללינגוויסטיקה. מאמרים אחרים הם ניסיונות לפתוח דרכים חדשות בתחומים שהיו קרובים ללבו של חוקר דגול ורב פעלים זה, כגון שירת התהלים, שירי יהודי ספרד ותימן, מוסיקה לטקסים בבתי הכנסת באיטליה ואפילו זמרת התפילות בהודו. תחומים אלה ואחרים העסיקו את אידלסון בזמנים שונים, והמאמרים נדפסו כאן במחווה של כבוד לאופקיו הרחבים ופעילותו הרבגונית.

עשרה מחקרים היסטוריים ואתנומוסיקולוגיים (שניים בעברית והאחרים באנגלית ובצרפתית עם סיכומים בעברית) בתחומים שונים של המוסיקה היהודית בעבר ובהווה: קטע עברי של מאמר על המוסיקה המיוחס למרקטו מפדובה; מושג המודוס בזמרת הקודש נוסח אשכנז; המוסיקה של יהודי כורדיסטן; ניגוני מרון: 'מאמר במספר החכמות' של קלונימוס בן קלונימוס; מאמרו של יהודה בן יצחק; המסורת המוסיקלית ומעביריה מן היהדות לנצרות; 'נעימה בספרות העברית בימי הביניים; 'מוסיקה' בספרות העברית בימי הביניים. כן נכלל מאמר על המסגרת המודאלית בזמרת ההמנונים אצל הערבים האורתודוקסים והיוונים-קתולים בישראל. 240 עמודים + פקסימיל + דוגמאות מוסיקה ותקליט. המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים.