בין המאמרים המופיעים בכרך זה: יאיר לורברבוים | על כללים וטעמים במשפט ובהלכה: מסגרת מושגית חדשה לעיון בטעמי המצוות וההלכות שלום צדיק | מעמדו של הכופר המתייסר בהגותו של רבי חסדאי קרשקש ויחסו לאבנר מבורגוס הלל בן-ששון | מושגי התשובה בספר ה'זוהר' יצחק ברנד | על הדואליות שבין מצוות הרֵעַ לבין מצוות המקום - עיון בהגותו של ר"י אברבנאל דביר ורשבסקי | 'זאת תורת העולה' - אמונת החידוש בהגותו של רמ"א ברק הופמן | עיון מחודש בסוגיית הצמצום בקבלת האר"י משה חלמיש | מנהגי מקובלים במסגרת הושענא רבה שרה חבשוש | נימוקים הגותיים למנהג קדיש יתום והשפעתם על עיצובו דב שוורץ | ר' צבי הירש מזידיצ'וב על ראשית ההתהוות: הגות חסידית? עופר חן | הקיבוץ הדתי בין מיסטיקה להלכה חנה ריקלין-נתן | בין הציונות הדתית לחב"ד - תגובת הרב גינזבורג להתנתקות שרגא ביק | רדיקלית שם, שמרנית כאן: פלורליזם דתי, חילון ושאלות של כוח בהגותו של הרב יונתן זקס

יום הכיפורים שונה מכל ימות השנה. שטף החיים נעצר, צורכי גוף כאילו נמוגים, ואין לאדם אלא עמידתו בתפילה לפני הקב"ה. עם ישראל משול ביום זה למלאכים, ובימי ר' אלעזר בירבי קליר נהגו בו בני ארץ ישראל לעמוד על רגליהם בבית הכנסת לאורך כל היום הקדוש ולהאזין לשליחי הציבור שאריכו בתפילותיהם. את עיקר החומרים לתפילות הארוכות סיפקו הפייטנים, ובראשם ר' אלעזר בירבי קליר. הוא חידש את פיוטיו פעם אחר פעם, והציג בפני שומעיו לא את השירים שכבר שמעו בעבר אלא קדושתאות-ענק מרהיבות שבאו להחליף את קודמותיהן. ביצירות אלה הוא שימש פה לקהל העומד במתח ומצפה לכפרה, וזעק בשמם: 'כּפֵּר, רַחוּם, לְשׁוֹפְכֵי לָךְ שִֹיחָה, טוֹב וְסַלָּח וְעִימָּךְ הַסְּלִיחָה'; אך לא רק תיאורי תפילה ובקשת מחילה באים בפיוטים. נושאיהם רבים ומגוונים, כגון עבודת הכוהן הגדול במקדש ביום הכיפורים; שבח ה' ונפלאותיו, לעיתים בצד הצגת אפסות האדם; ומעשה אליהו הנביא בהר הכרמל ותפילתו ' בעלות המנחה'. גם אבות האומה נוכחים כמעט בכל היצירות, ואפילו יושבי מרום מצטרפים לתפילותיהם של בני אנוש. ואין אלו אלא כמה ניצוצות מהעושר העצום הטמון בפיוטים שבספר.

גלית חז־רוקם| דב נוי – מאה שנה להולדתו עמוס נוי| וְאֵין מָנוֹס לְהִנָּצֵל וּמִפְלָט / וְאֵין מִבְרָח לְעִיר מִבְצָר וּמִקְלָט! שלושה וריאנטים על חידה וסיום מאמרים: אבישר הר־שפי| לשאלת ראשיתו של הסיפור החסידי איתמר דגן| איחולים לכתיבה לשנה טובה על פי טקסטים מהגניזה הקהירית ומהספרות הרבנית חיה בר־יצחק ז"ל| האגדה ההיסטורית כאתר זיכרון נשי: מקרה ת"ח ות"ט חנה כהן־פרז ואסתר שלי־ניומן| מעברים בזמן ובמרחב: הקדושה לקטאר בתוניסיה ובישראל מיכאל לוקין| שיר הערש המסורתי ביידיש כיצירה מזרח אשכנזית בלנקה גורצקה| משרתים נוצרים ואדונים יהודים בסיפורי תעלולנים מאזור פולין הגר סלמון| להפיץ אהבה בעברית: ואְָה֣בַתְ בישראל ומחוצה לה

Samuel ben Hosha‘na was a prolific author of liturgical poetry and a member of the political and religious leadership of the Jewish community of the Land of Israel in the late tenth and early eleventh century CE, yet over the centuries his poetry and his very existence were forgotten by history. He was rediscovered by twentieth-century scholars from manuscripts in the Cairo Geniza. This volume presents all the information known about Samuel's life, and a selection of his poetry, as well as Megillath Miẓrayim, his prose account of a harrowing event that he experienced in Cairo in 1012. The texts are presented in Hebrew, with an English translation on facing pages, and English commentary explaining the poet's allusions.

ספר תהלים מקבץ מכלול של מזמורים דתיים, שהגיעו לידינו בגרסאות שונות ובנתיבים היסטוריים מגוונים. בחיבורו, תוהה מיכאל חיוטין על מהלך ההתגבשות של ספר זה, דרך שחזור האסופות הקדומות שעומדות ביסודו ודיון בעקרונות עריכתן. מתוך כך ניתנות תשובות אפשריות לשאלות מרכזיות במחקר, למשל מתי צורפו האוספים השונים לקובץ קאנוני אחד? האם מדובר בתהליך מתמשך, או במעשה חד־פעמי מחושב ומכוון? מה היו שיקולי העורכים בפיזור המזמורים לקבוצות של חומשים, חלוקה המעידה על עניין בנומרולוגיה ובמיסטיקת המספרים? ובאיזו מידה ניתן למצוא בעריכת המזמורים עדויות למאבקים הרעיוניים אשר פילגו את יהדות בית שני?

עם תום הגילויים הטקסטואליים של פיוטי הגניזה ולאחר שהעיסוק הפילולוגי בהם מיצה את עצמו, הגיעה השעה לשאול שאלות מסוג אחר. הקורפוס העומד לרשותנו רחב די הצורך לדון בשאלות של מהלכים גדולים והקשרי תרבות רחבים. בין השאר דן ספר זה בשאלת היחסים בין תרבות השיר ובין תרבות הדרשה, בין העברית לארמית של התרגומים, בין חשיבה רציונלית למיסטיקה של יורדי מרכבה, בין שירת הקודש לשירת חצר ביזנטית. גם הצד החומרי נדון בפרקי הספר. בגולן נרשמו פיוטים מקומיים על גבי פפירוס, בעזה העתיק אותם בשלב מאוחר יותר פייטן, שהיה גם דיין מקומי, על גבי נייר. חלק מהפיוטים גם הגיע לפוסטאט (קהיר העתיקה) כתובים על גבי קלף מחוק, שהכתב התחתון שלו מורכב מכתבים פגניים או נוצריים. מן הקהילה שאימצה את יצירותיו של פייטן ומכאן אל מחזורי התפילה האירופיים ואל מנהגי התפילה עשו הפיוטים דרך ארוכה ומאבק הישרדות לא קטן, מארץ-ישראל ליוון ואיטליה, ומשם לאשכנז וצרפת. מבעד לכל השכבות הללו ספרנו מנסה להפליג גם אל עולם הרוח והיצירה.

'קדושתא' היא מערכת פיוטים לתפילת עמידה, המתרחבת לכבוד אמירת הקדושה ומונה חלקים רבים ומורכבים. ראשיתה בארץ ישראל, במאה הרביעית או החמישית. לפנינו היא עומדת לראשונה כקומפוזיציה בנויה בעלת חוקים סדורים ומורכבים ביצירתו של הפייטן יניי, בן אמצע המאה השישית, רבו של ר' אלעזר בירבי קליר (המכונה בפי העם 'הקליר'). כפי שהיא מופיעה לפנינו במאות יצירות של יניי והבאים אחריו, צופנת הקדושתא סודות רבים: שרשרות הפסוקים מסתוריות מלוות את חלקיה הראשונים; פסוק קבוע המסיים את השרשרת השלישית, ואחריו המילים המוזרות 'אל נא'; חלק רביעי שתבניתו חופשית, המסתיים תמיד, משום מה, במילה 'קדוש'; חלק חמישי שבפיוטי יניי הוא ה'עשירייה', פיוט בעל אקרוסטיכון קטוע של עשר אותיות בלבד, ואחריו תפילה הפותחת 'אל נא לעולם תוערץ' וסיבת הופעתה אינה ברורה; ובהמשך קבוצת פיוטים המכונים 'רהיטים', הכתובים מסיבה כלשהי בתבניות סטראוטיפיות ייחודיות; ואין אלו אלא מקצת מן התמיהות העולות מן הקדושתאות של יניי וחבריו. הדיונים בספר מוקדשים להצעת פתרונות לכל השאלות הללו ולאחרות, תוך חשיפת שרידי קדושתאות שקדמו ליניי, ומתוך העיון בהן – חתירה להצבת מודל התפתחותי רצוף ומובנה של הקדושתא, מראשיתה ועד להופעתה המורכבת בימי יניי ור' אלעזר בירבי קליר. הספר נועד בראש ובראשונה לחוקרים, אבל גם המתעניינים בפיוט ובתולדותיו שאינם אנשי מחקר יוכלו להיחשף דרכו לאוצר גדול של פיוטים קדומים, אשר ביניהם מסתתרים קטעים מרהיבים ביופיים הרואים כאן אור לראשונה.

קובץ על יד, שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. תוכן העניינים פירוש מזמורי תהילים לר' יצחק בן שלמה אבן סהולה 1 יוצא לאור עלי ידי אבישי בר-אשר הפתיחה לספר תולדות אדם לר' יוסף הבא משושן יוצאת לאור על ידי ליאוס זקס-שמואלי 47 'ספר השגות' על פירוש רש"י לתורה המיוחס לראב"ד: מבוא ומהדורה 77 יוצא לאור על ידי אריק לווי ודורון פורטי ביאור על 'הלכות יסודי התורה' מאת ר' שלום ענבי - מהדורה מדעית 135 יוצא לאור על יידי עפר אליאור פירוש לעמוס לרבנו יוסף חיון 251 יוצא לאור על ידי יוחנן קאפח

ספר זה מתחקה אחר ההיסטוריה של ׳ברכת העבודה׳ בתפילת העמידה , מתקופת הבית השני ועד ימי הביניים המוקדמים . על מנת לשחזר את הנוסחים השונים של הברכה במהלך הדורות, נידונים כאן מקורות מגוּונים : חיבורים מתקופת הבית השני , מקורות מספרות חז״ל , טקסטים נוצריים , פיוטים קדומים , עדויות של חכמים ימי בניימיים , וכמובן , עשרות סידורים וקטעי סידורים מן הגניזה הקהירית ומחוצה לה . העיון המשווה בין המקורות הללו מאפשר תיאור של התפתחות נוסחהּ של 'ברכת העבודה' , שופך אור על תולדות תפילת הקבע , ותורם להבנת התהליך בו פעולות מסוימות נתפסו במסורת היהודית כתחליפים לעבודת המקדש .

קבץ על יד, שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. המאמרים בכרך זה: דפים חדשים מ'סידור השם המפורש' - יוצאים לאור על ידי ורד רזיאל קרצ'מר ואורי ארליך קטעים ממערכות יוצר ליום הכיפורים לר' שלמה סולימן אלסנג'ארי - יוצאים לאור על ידי עדן הכהן מערכת יוצר לשמחת תורה המיוסדת על תהלים קיט ליוסף אבן אביתור - יוצאת לאור על ידי יהושע גרנט שרידי קרובות י"ח המיוחסות לר' יוסף אבן אביתור - יוצאים לאור על ידי אבי שמידמן סליחות חדשות ליוסף אבן אביתור וליצחק בן לוי אבן מר שאול - יוצאות לאור על ידי אריאל זינדר 'הושענא אל מריח ערוגת גני': קדושתת י"ח להושענא רבה מאת דוסא החזן בירבי יהושע - יוצאת לאור על ידי מיכאל רנד פיוטי ר' יעקוב אלאעין - יוצאים לאור על ידי שרה כהן שירי יחזקאל הכהן בן עלי - יוצאים לאור על ידי טובה בארי מכתב אל ר' אברהם החסיד ובו שבח התפילה בפֻסטאט - יוצא לאור על ידי מרדכי עקיבא פרידמן השלמה לפירוש הפיוטים בספר ערוגת הבֹּשם - יוצאת לאור על ידי שמחה עמנואל 'תְּהִלָּה': בקשת אותיות מאת ר' יהוסף האזובי - יוצאת לאור על ידי בנימין בר־תקוה קובץ משלים מאשכנז מימי הביניים - יוצא לאור על ידי שולמית אליצור

קבץ על יד, שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. המאמרים בכרך זה: תפילת הבוקר הארץ-ישראלית בשרידי מגילה מן הגניזה, יוצאת לאור על ידי ורד רזיאל-קרצ'מר פיוטי כלף בר סעיד, יוצאים לאור על ידי אמתי הראש פירוש אלמוני לספרי מגניזת אירופה, יוצא לאור על ידי אלה טוביה השלמה למדרש לקח טוב על הקרובה הקלירית 'זכור איכה אנו', יוצאת לאור על ידי יעקב פוקס עניין ראש חודש – פרק י"ח מתוך החיבור 'איסור והיתר', יוצא לאור על ידי י' צבי לנגרמן 'כללי הקל וחומר' – חומר חדש מספרות הכללים מבית מדרשו של ר' יצחק קנפנטון, יוצאים לאור על ידי אבירם רביצקי פירוש פילוסופי וקבלי של ר' מיכאל בן שבתי בלבו למזמור כט בתהלים, יוצא לאור על ידי דב שוורץ פירוש ר' דוד אבן יחייא להקדמת מורה הנבוכים לרמב"ם, יוצא לאור על ידי אלי גורפינקל

מנהגי התפילה ואוצר הפיוטים שהביאו ארצה עדות ישראל זוכים למחקרים שונים בשנים האחרונות. כל עדה ומנהגיה, כל עדה ופיוטיה. הספר שלפנינו סוקר את תולדות מנהגי התפילה של הקהילות השונות למן התקופה הקדומה ועד למאה התשע עשרה. המחבר סוקר את היחוד של כל קהילה הן מבחינת הנוסח של תפילות הקבע הן מבחינת אוצר הפיוטים שנאמרו בה בימי הביניים ובעת החדשה. קשרים והשפעות בין העדות השונות נידונים בהרחבה. פרקי מבוא מספרים את תולדות התפילה בעם ישראל מאז תקופת הגאונים, עם התגבשות הסידורים והמחזורים הראשונים, דרך היווצרות כתבי היד של הקהילות ועד השפעת הדפוס והתקבעות התפילה בציבור. עוד נידונים בספר נושאים נלווים: ספרי הלכה העוסקים בתפילה והלכותיה, ספרי מנהגים, פרשנות התפילה והפיוטים, תרגומים לשפת המדינה, הוספות והשמטות בנוסח התפילה, מעמד שליח הציבור ותפקידו, השפעת תורת הסוד והקבלה, השפעת הצנזורה ותקופת ההשכלה. פרקים מיוחדים מוקדשים לתפילות יום כיפור, למעמדי הסליחות השונים, לוויכוח על שילובם של פיוטים בתפילת הציבור, ולתיאור סידור התפילה של הקראים. הספר שימש תקופה ארוכה ספר יסוד למחקר תולדות התפילה. הוא נכתב בשנת 1859 בידי יום טוב ליפמן צונץ, מי שנחשב כאבי חכמת ישראל. המהדורה העברית כוללת עדכונים מחקריים, הבהרות רבות ומפתחות מפורטים, ביניהם: מפתח התפילות, מפתח מנהגי התפילה, מפתח הפיוטים ומפתח כתבי יד ודפוסים קדומים של סידורים ומחזורים המוזכרים בספר. במהדורה העברית נדפסו לראשונה מאות הערות והשלמות של צונץ עצמו, שנמצאו על העותק האישי שלו.