מצוות "והגדת לבנך", הנחלתה של התורה מדור לדור, היא מצווה חשובה מאוד בצד לימוד התורה , ודרכה נוצרת המשכיות בעיצוב זהות יהודית על פני דורות. הגדה לראש השנה הוא ספר ראשון מסוגו המתמקד בחג הפותח את השנה העברית, סמל ההתחדשות והמבט אל העתיד. ספר ברכות, קידושים ומנהגים לראש השנה בשילוב תמונות תלת מימד מרהיבות. הוא בנוי משלושה פרקים : מנהגים, סימנים וקידושים. לספר מצורפות משקפי תלת מימד. כל אלה יוצרים יחד חוויה מרתקת והופכים את ההגדה לראש השנה לכלי מוחשי, רב ערך ומלא עניין.

קבץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. בכרך זה נדפסו: שני קטעי גניזה למדרש שיר השירים רבה; אלעזר בירבי קיליר: שבעתת טל נוספת; שרידים חדשים מספר הדינים של ר' יהודה הכהן; תשובות אשכנזיות בעניין 'מתנתא טמירתא'; מנחת קנאות לר' זכריה בן משה הכהן מקנדיאה; המאורעות שהתרחשו בקרים בתקופת מלכותו של שאהין גראי ח'אן – כרוניקה היסטורית מן המאה הי"ח מאת הקראי עזריה בן אליה. המהדירים של הטקסטים הללו הם: תמר קדרי, מיכאל רנד, שמחה עמנואל, עוזיאל פוקס, אלי גורפינקל, גולדה אחיעזר.

ספר זה הוא פרי מחקר של שנים אחדות ומכונסים בו פיוטים לימים נוראים ולמועדים אחרים, שתורגמו בידי חכמי העדה ללהגים ארמיים שונים של יהודי כורדיסתאן. הספר כולל מהדורה ביקורתית שנעשתה על פי כתבי יד עתיקים וחדשים, השוואת נוסחי התרגומים, ותרגום לעברית חדשה. התרגומים הארמיים משקפים את היצירתיות של חכמי העדה ואת הווי החיים היהודיים בגולת כורדיסתאן. האזהרות לשבועות, למשל, היו נקראות בבית הכנסת בעברית ובבית תורגמו לארמית למען הנשים. פן לשוני מעניין של הפיוטים והקינות הוא אוצר המילים הארכאי המלומד שלהם, שלרוב נעלם מלשון הדיבור.

דויד הנשיא, בן לבית ראשי הגולה בבבל אשר נדד גם לאזור ארץ ישראל, פעל בראשית המאה האחת עשרה. בגניזה הקהירית נמצאו פיוטים רבים שלו, בעיקר סליחות לסוגיהן. בספר נדפסת מהדורה מדעית של כל הפיוטים הללו, בצירוף ביאור מקיף ומבוא המלמד על המשורר ועל יצירותיו. פיוטי דויד הנשיא נידונים מצד מקומם בתולדות הפיוט העברי לדורותיו, אך גם מצד זיקתם המפתיעה אל חוגי חסידים בני זמנו המושפעים מכתות ערביות צופיות.

Yehuda Halevi: Poetry and Pilgrimage follows the life story of the greatest Hebrew poet of medieval times from his first publication in Christian Toledo to his heroic journey toward Zion from Muslim Spain. The description is based, for the first time, on the entire collection of his poetry- the Diwan , which was edited and reedited between East and West at every important crossroad of his life. This in turn is done through comparison to autobiographical letters and contemporary correspondence discovered and collected over the past 50 years in the Cairo Geniza collections. Documentary material and Literary works, which were shun behind the iron wall in The Russian National Library in St. Petersburg, are woven for the first time into one, enabling us to examine closely the intricate relationship between old Jewish traditions and the ideological heritage associated with Halevi's innovative writings in prose and in poetry. Confronting Halevi's "Zion, will thou not ask"? opens the study which is mainly concerned with the story of Halevi's odyssey from Christian to Muslim Spain and eventually to Egypt, including the epic quest to the beloved yet fatal Zion. Professor Joseph Yahalom Studies and teaches Hebrew poetry at the Hebrew Literature Department of The Hebrew University in Jerusalem.

שירת חייו של ר' יהודה הלוי הוא סיפור חייו של גדול משוררי ימי הביניים העבריים מאז פרסומו בטולדו שבספרד ועד מותו עם קטיעת מסעו ההרואי לארץ ישראל ולירושלים. התיאור מבוסס בפעם הראשונה על כל קובצי השירה, הדיוואנים, שנערכו בתחנות חייו החשובות של המשורר במזרח ובמערב. הכול מתוך השוואה ועימות עם מכתביו האוטוגרפים ועם מכתבי בני הדור שנתגלו ונאספו במשך חמישים השנים האחרונות בגניזת קהיר. החומר התיעודי, יחד עם החומר הספרותי שהיה גם הוא גנוז במשך שנים ארוכות מעבר למסך הברזל, נשזר כאן לכדי מסכת אחת. בחיבור נבחנת מערכת היחסים המורכבת של היהדות עם מורשתם הרעיונית של שירי הלוי שבאה לידי ביטוי בניסוח הכתובות בראשי שירים, במסירתם, ובדרכי גלגולם לאורך הדורות, ואף בדרכי קיטועם ועיבודם. בעימות עם 'ציון הלוא תשאלי' נפתח הספר, והוא נחתם בבחינה של דרכי העריכה ובזיהוי העורכים השונים של הדיוואנים. גוף החיבור עוקב אחרי קורותיו של האיש הגדול בשלושת מעגלי חייו המרכזיים, בספרד הנוצרית, בספרד המוסלמית ובמצרים, כולל המסע לארץ ישראל – שם מצא את מותו.

ר' אהרן אלעמאני, דיין בקהילת אלכסנדריה במאה הי"ב, התפרסם במיוחד משום שזכה לארח בביתו את ר' יהודה הלוי בהגיעו לאלכסנדריה תוך מסעו לארץ ישראל. בדיואן שירי ר' יהודה הלוי יש עדויות על חילופי שירים בינו לבין אהרן אלעמאני, אך בשעה שכמה וכמה שירים שכתב ריה"ל לר' אהרן הגיעו לידינו, משירי החול של ר' אהרן נותרו שרידים דלים בלבד. אבל הגניזה הקהירית שימרה סך נכבד של שירי קודש שלו, רובם סליחות, והם מתפרסמים בספר שלפנינו. השירים מלווים בשינויי נוסח ובביאור. במבוא מקיף עומדת המהדירה על ייחודם של שירי אלעמאני, ומגלה שלמרות ההערצה לשירה העברית בספרד וקבלה כמעט מוחלטת של תבניות השיר הספרדיות, ר' אהרן לא הפנים את התכנים החדשים הממלאים את הסליחות הספרדיות, בעיקר תכנים אישיים בעלי גוון פילוסופי, וסליחותיו הן בעלות אופי לאומי – כמסורת המזרח.

This now classic study is concerned with the richly imagined world of kabbalistic myth concerning the sabbath as it developed from the late twelfth century to the early sixteenth century and with its activation in religious life via ritual. The book opens with a historical overview of classical kabbalah, an outline of its symbolic universe. Special attention is given to the key mythic motifs that underlie sabbath observance: the sabbath as source of cosmic blessing; the sabbath as perfected time; the drama of divine restoration and sacred marriage; and the drama of human transformation by the sabbath as reflected in the motif of the sabbath-soul. This is followed by a theoretical discussion of the function and meaning of kabbalistic ritual and the problems of its interpretation. Theory gives way to practice with the close study of dramatic rituals located on the margins of the sabbath: the ritual of preparation-how one enters the sabbath-and the ritual of separation-how one leaves the sabbath and yet takes it into the week. Brief appendices deal with the special issues of Torah study and sexuality related to sabbath observance. The book also demonstrates how many of the influential practices associated with Safed kabbalah were actually anticipated by earlier mystics. The Sabbath in the Classical Kabbalah combines the close textual readings of traditional scholarly enquiry with more innovative approaches drawing on symbolic anthropology and the like. The presentation is coherent, cohesive, and accessible. It makes a contribution to the history of Jewish spirituality and, more broadly, to the understanding of myth and ritual.

ספר זה מתאר את קורותיה והתפתחותה של שירת-הקודש העברית למן ראשית התהוותם של סוגי הפיוט הקדומים בארץ-ישראל ועד סוף היצירה הפייטנית בשתי האסכולות הגדולות של אירופה, הספרדית והאיטלקית-אשכנזית. דגש מיוחד מושם על שלבי התהוותם של סוגי הפיוט הקלאסיים, על זיקתם אל התפילה, ועל דרכי עיצובן הראשון של תבניותיהם היסודיות. תולדותיה של שירת-הקודש המאוחרת יותר מתוארות לאחר מכן על-פי העיון בשינויים המתחוללים בה בסוגים, בתבניות, בלשון, במלאכת השיר ובזיקה אל עולמם של חז"ל. לאחר דיון בקשריהן של האסכולות הפייטניות האירופיות עם הפייטנות המזרחית המאוחרת, נסקרות יצירותיהם של פייטני איטליה, אשכנז וצרפת ואלו של פייטני ספרד; מובלטות נקודות-המגע בין שתי האסכולות, ונעשה ניסיון להגדיר את תכונותיהן המיוחדות. תוך עיון באופיָה של הפייטנות הספרדית נבדקות זיקותיה אל שירת-החול ומובהרות השפעות שנספגו בה משירה זו. ההסברים מודגמים בקטעי פיוט, בחלקם בפרסום ראשון מתוך כתבי-יד.

Even those who lavish close attention on talmudic and halakhic writings have rarely studied the Jewish prayer-book. Its dense and apparently impenetrable texts are here subjected to close analysis that exposes the messages and covert concerns implicit in the underlying narrative. The controversial conclusions establish the prayer-book as one of the greatest achievements of Jewish literary creativity.

כרך זה של 'מחקרי ירושלים בספרות עברית' מוקדש לזכרו של גדול חוקרי הפיוט העברי הקדום בדורו, ד"ר מנחם זולאי ז"ל (1901–1954). הכרך כולל מחקרים בפיוט ובשירה עבריים למן ראשית הופעתם בתקופת הפייטנות הקדם-קלסית ועד תקופת ההשכלה. רוב המאמרים מבוססים על הרצאות שנישאו בכינוס שנערך מטעם החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח בד' בכסלו תשס"ה, במלאות חמישים שנה לפטירתו ללא עת של מנחם זולאי. לדברי המחקר הוקדמו דברים אישיים שנשאה בכינוס בתו של מנחם זולאי, ד"ר עדה ירדני. לדברים אלה מצורף פרסום ראשון של קטעים אישיים מפרי עטו של זולאי, ויש בהם כדי להאיר צד בלתי ידוע בחייו: המשבר האישי העמוק שחווה כאשר התגלגל לגרמניה ונתקל לראשונה בחברה יהודית הרחוקה מן המסורת עמוקת השורשים של יהדות מזרח אירופה, והשונה מאוד מן החברה שהכיר בבית אביו בגליציה.

The years 950-1200 are often called the Golden Age of the Jews in Spain. During this period, the Jews reached a peak of achievement in all aspects of their life-political, spiritual, and cultural. They produced great works of literature and philosophy; their poetry represents a peak of literary achievement unparalleled in Hebrew until the twentieth century. The poets of the Golden Age forged the language of the Hebrew Bible into a magnificent instrument for the expression of every facet of their experience--love and friendship, war and exile, philosophy and prayer. Their poems reflect their overarching consciousness of Israel's relationship with God and their deep concern with the fate of the Jewish people in exile. Not until modern times did Hebrew poetic genius flourish again with such freedom and with such intensity. This volume conveys in modern English something of the greatness of that literature while as far as possible preserving the poetic values and beauty of the Hebrew original. Brief notes on the work of each of the thirteen poets represented put the poems in their proper perspective and do much to elucidate their meaning. The poets included are Dunash Halevi ben Labrat, Joseph ibn Abithur, Isaac ibn Kalpon, Samuel Hanagid, Solomon ibn Gabirol, Isaac ibn Gi'at, Moses ibn Ezra, Judah Halevi, Abraham ibn Ezra, Joseph ibn Zabara, Judah Alharizi, Shem Tob ben Palquera, and Todros ben Judah Abulafia. 'Remains the only anthology in English devoted entirely to the Golden Age with selections from all the major and some minor poets presented in verse translations. The book is a gift to the academic world and to all readers interested in the literary achievements of the Jews.' From the Foreword by Raymond Scheindlin