המאמרים בכרך זה: אילן אלדר | לאומיות לשונית, תחייה לשונית ותכנון לשוני באירופה במאה ה־ 19 כרקע להחייאת העברית כלשון דיבור מירי בר־זיו לוי | ייצוג לשון הדיבור העברית בקולנוע הארץ־ישראלי בשנות השלושים של המאה העשרים אריאל גבאי | פּועֶֹלֶת או פּועָֹלֶת? על צורות "בינונית" בניקוד הפסק במשנה על פי דפוס קושטא ת"ד מיתקה גולוב־רצהבי | מאפיינים אתניים בשמות פרטיים תאופוריים מתקופת בית ראשון שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל עינת גונן | חלופות לשון בעברית הישראלית על פי גישת ההתקבלות אפרים בצלאל | הלבני דקדוקו של גזניוס לאור הכתר וכתב יד לנינגרד אהד כהן | מעמדן התחבירי של צורות הפועל עם הסיומת ־ן בפרוזה המקראית מתקופת בית ראשון חוה פרסטיי | בבואות הפוכות כסימן למגע בין לשונות רבקה שמש־ריסקין | מלשון המקרא ללשון חכמים: השימוש במושא הפנימי פתח דבר, ותוכן עניינים בפורמט PDF מופיעים ב-"עמודים מהספר".

סיפור חייו של עוזי אורנן בספר זה מתאר בלשון שוטפת ובסגנון נעים לקריאה גם את סיפורה של הארץ במלחמה על שחרורה. נשקפת בספר עשייה אקדמית-חדשנית בשפה העברית, בבלשנות ובבלשנות חישובית, פעילות חברתית פורצת דרך בגיבושה של זהות ישראלית-אזרחית-חילונית, מאבק בלתי פוסק נגד הכפייה הדתית ובעד חיים דמוקרטיים לכל אזרחי ישראל. וכן משולבים בו פרקי העשרה בלשניים, ובהם חידושיו הבלשניים המעניינים ותמצית השקפת עולמו כבלשן וכפעיל חברתי. מבוא מאת יהושע סובול.

ספר זה הוא פרי מחקר של שנים אחדות והוא מציג את תרגום פרקים א-ח של ספר דניאל לארמית החדשה של יהודי עמדיה, שבצפון עיראק, לפי הקריאה של ר' עלואן אבידני ז"ל הידוע כמקור סמכותי למסורות יהודי כורדיסתאן. הספר כולל מהדורה שנעשתה על פי הקלטות משנות השישים של המאה העשרים והמלווה בהערות מאירות עיניים. המחבר משווה את נוסח התרגום ולשונו לארמית הקלסית וללהגי הארמית החדשה, יהודיים ונוצריים כאחת. במבוא המפורט מרצה המחבר דרך שיטה על התובנות העולות מחקר פרטי התרגום. לאחר המבוא בא גלוסר המשמש מפתח לתוכן הספר כולו.

הדיבור נתפס, ברגיל, כאמצעי הקשר והתקשורת המרכזי (ואפילו) הייחודי של האדם. היעדר דיבור במהלך תקשורת נתפס כריק, פרי תקלה לשונית, כקטיעה של הקשר או כרקע לו (כדף הלבן לאותיות השחורות שכאן). אך מסתבר שכשם שיש דיבור שהוא חסר תוכן – יש שתיקה שהיא אמצעי שיתוף להבעה משמעותית. הספר המוקדש לשתיקה כאמצעי הבעה ("השתיקה המדברת"): שתיקה כאשר "אלף מילים לא תבענה" או "אין מילים" ולא כאשר "אין לי מה לאמר". יש סוגים שונים של היעדר דיבור: דממה והפסקה שהם מחוץ לאינטראקציה (לא-מילוליים); הלא-נאמר והדיבור הריק וכך גם ההשתקה. "השתיקה המדברת" היא פרי בחירה של הדובר (בתורו, לא המאזין שתפקידו להאזין) להשתמש במסמן נעדר קול כאמצעי להבעה מילולית. שתיקה זו משמשת אותו בתוך האינטראקציה התקשורתית יחד עם הדיבור – המילים – או לצדן לשם העברת מסר, שיתוף רגשי, הפעלת האחר, כמו גם כאמצעי פואטי-אסתטי, כאמצעי מטה-לשוני לתהלוך שיח ודיבור (בשתיקה) וכפונקציה נסיבתית תרבותית (נימוס, מנהגים, אבלות ואבדן, קדושה, טאבו, שואה וכדומה). הספר מציג שתיקה מדברת זו מכל היבטיה: התפקידים הלשוניים שהיא יכולה למלא; התכנים המגוונים שהיא מביעה, והצורות שלה – צורות שבהיותה היא עצמה חסרת מימוש (היעדר דיבור) הדיבור משמש לה רקע ומבשר אותה. סיום הספר בהצבעה על תרומת העיון בשתיקה לחקר הלשון האנושית בכלל. ניתוח והסבר דוגמות השתיקה עושה שימוש בכל רובדי הלשון וסוגותיו: טקסטים קאנוניים ואחרים, מקרא, ספרות יפה, תעמולה ופרסומות, סרטים, שיח בין-אישי ושיח פומבי עכשוי, הקשרים משפטיים, והקשרים קליניים (פסיכותרפיה, הפרעות תקשורת וכד'). הספר מכוון לחוקרים, אנשי מקצוע, סטודנטים ומשכילים המתעניינים בשפה כשלעצמה וכאמצעי, סימפטום ותקשורת. זהו ספר יסוד לכל מי שנוגעים באופן ישיר או עקיף בשתיקה.

כ"י ציריך, יסלזון 5, הינו החצי הראשון של כתב יד שלם של המקרא עם מסורה, שסיימו משה ן' זבארה בשנת 1477, ואשר נוספו לו מאוחר יותר הגהות מרובות, במיוחד בתורה, על ידי מנחם די לונזאנו. החצי השני של כתב היד נשמר בכ"י ששון 1209. מחקר זה בודק תחילה את עבודתו של זבארה בכתב היד, בהשוואה לכתבי היד האחרים שלו. החלק העיקרי של המחקר מוקדש למנחם די לונזאנו: הביוגרפיה והביבליוגרפיה שלו, עבודתו רחב ההיקף בביקורת הנוסח, ועבודתו המפורטת על התנ"ך של זבארה. הכרך מלווה בקרוב ל-150 צילומים צבעוניים, עם ריכוז של 32 צילומים בנספח הראשון של דפי כתבי היד עם מיקרוגרפיה. שני נספחים אחרים מאת מומחים מוקדשים לאומנות, לפליאוגרפיה ולקודיקולוגיה של כ"י יסלזון 5. שני נספחים אחרים מאת מומחים מוקדשים לאומנות, לפליאוגרפיה ולקודיקולוגיה של כ"י יסלזון 5; הקודם על ידי אנדראינה קונטסה, והאחרון על ידי תמר לייטר ושלמה צוקר.

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים? מה אנחנו מסתירים מאחורי המלים שבהן אנחנו בוחרים להשתמש? עד כמה ערים אנו לבחירותינו אלה – ומדוע ראוי שנהייה ערים להן? בעשורה השני של המאה העשרים פרסם קארל צ'אפק הצעיר – שיהפוך בעשור הבא לסופר הצ'כי המשפיע ביותר ולדובר מרכזי בחברה הצ'כוסלובקית – את קובץ "ביקורת המילים" שלו. המאמרים הקצרים הללו, שכל אחד מהם עוסק במלה אחת, מציעים ניתוח חד, ביקורתי אך גם שנון ומשעשע ביותר, של הלשון והנפש האנושית. למרבה הפלא – והאימה – ניתוחיו של צ'אפק וביקורתו לא איבדו גם היום דבר מברקם וכוחם יפה אף לימינו. ביקורת המילים מציג פן חדש ביצירתו של צ'אפק, מחבר "שנת הגנן", "המלחמה בסלמנדרות" ו"בית חרושת למוחלט": הוא מתגלה כאן כמסאי וכמבקר. מעצם עיסוקו בשפה ובלשון, היווה הספר תמיד אתגר עצום למתרגמים, וייתכן בהחלט כי מדובר בספר הכי פחות מתורגם של הסופר שתורגם כבר בחייו לשפות רבות. הוא מובא כאן בתרגומו של פאר פרידמן, שאף הוסיף לו הקדמה והערות.

הספר ממנדלסון עד מנדלי: בדרך לעברית חדשה דן בהתפתחותה של העברית כלשון כתיבה ספרותית ועניינית־שימושית במרכז אירופה ובמזרחה במאות ה־18 וה־19. המחבר מתמקד בשני נושאים מרכזיים: האחד – בעשייה הלשונית של סופרי ההשכלה והמשכילים המוקדמים בתחומי היצירה הספרותית־אמנותית והכתיבה העניינית והעיונית, בתפיסה הלשונית שלהם ובשיח המשכילי ב"שאלת הלשון"; והשני – בראשיתה של העברית הספרותית החדשה, שהתגבשה, לדעתו, בפרוזה הסיפורית המאוחרת ופרוזה הפובליציסטית האקטואלית של מנדלי מוכר ספרים .

ספר זה הוא החלק השלישי של הספר יסודות הערבית הספרותית . הוא מהווה המשך ישיר לשני החלקים הראשונים, בנוי עליהם ומתחיל מאותה נקודה אליה הגיע התלמיד בסוף החלק השני. חלק זה שם לו למטרה להביא את התלמיד ליכולת קריאה של טקסטים מתקדמים בעיתונות הערבית ולתת בידו כלים מספיקים לקריאת טקסטים אחרים. הספר עוסק בסוגיות התחביריות להן זקוק הלומד על מנת להתמודד עם טקסטים מודרניים שהם מעבר לידיעות הפוליטיות הפשוטות. אוצר המילים מגוון, רחב ומכסה תחומים שונים מעבר לתחום הפוליטי. הוא מוביל את התלמיד, דרך לימוד הסוגיות הדקדוקיות והתחביריות, לקריאה של טקסטים מתקדמים בצורה שוטפת, מדורגת אך מהירה. לאורך כל הדרך הושם דגש על תקניות השימוש בשפה הספרותית המודרנית היום, כולל זו של אמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית. שיטת הלימוד בנויה, כמו בשני החלקים הקודמים, על ההנחה שיש ללמד ערבית בערבית וזאת על מנת ליצור שטף בצורה טובה בהבעה, בע"פ ובכתב, להעמיק את המיומנות בידיעת השפה ולהטמיע את אוצר המילים הנלמד. השתדלנו להקנות מושגים מדויקים ככל האפשר בהסברים של תופעות התחביר השונות, מתוך ראיית השימוש בהן כיום. גם כאן הושם דגש על תרגול בהקשרים תחביריים, תוך הקפדה על התקניות של השפה הכתובה. מבנה הספר מאפשר לימוד מודולארי. מי שיחליט להקדים לימוד של סוגיה תחבירית כלשהי ולתרגלה בנפרד, במנותק מהטקסט של השיעורים, יוכל לעשות זאת בכל שלב ולחזור לטקסט בזמן שייראה לו.

שמחים אנו להגיש לקוראים כרך כפול חדש, כרך טז-יז של כתב העת מסורות , היוצא לאור בשיתוף של המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם עם המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל באוניברסיטה העברית. בכרך זה מתפרסמים עשרה מאמרים פרי עטם של חוקרים ותיקים וחוקרים צעירים. מחציתם מבוססים על הרצאות שנישאו בכינוס הבין־לאומי הרביעי שלהמרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם שנערך במלאות עשרים וחמש שנים להקמת המרכז באוניברסיטה העברית בירושלים. נושא הכינוס שהתקיים בתמוז תש"ע, יוני 2010 , היה "לשונות היהודים: יצירות מקוריות ויצירות מתורגמות". המאמרים המתפרסמים בכרך זה עוסקים במגוון לשונות יהודים, כשלשפות הרומאניות חלק נכבד בקרבן: שלושה מאמרים דנים בספרדית היהודית — שמואל רפאל, אנחל ברנגר אמאדור ועומר שפרן, שני מאמרים עוסקים בצרפתית היהודית — סיריל אסלנוב ודורון מודן, ומאמר אחד דן באיטלקית יהודית — מיכאל ריז'יק. המליאלם היהודית, לשון יהודית שמחקרה אך בחיתוליו, נדונה במאמרה של אופירה גמליאל, המתפרסם בכרך זה. נושא הלשונות במגע, העולה לעתים קרובות בחקר לשונות היהודים, ניכר בכמה מאמרים בכרך: מאמרה של אסתר אדמית דן בלשונות הרבות שהשפיעו על התעתיקים העבריים של הטופונימה האירופית, בדומה לכך מאמרו של דורון מודן מתאר את השפעתן של לשונות מספר על המרכיב העברי בתקנון הכתוב בלשון יהודי בורדו ובאיון. שני מאמרים בכרך דנים במסורותיה של העברית. מאמרו של משה בר־אשר עוסק בעברית הניבטת מן הכתוב על מצבות קבורה ממכנאס על פי החיבור "אבני זכרון" מאת רבי יוסף משאש, ומאמרו של אילן אלדר דן במקורותיה של מסורת ההגייה האשכנזית של העברית. ישנם תקצירים באנגלית לכל המאמרים בסוף הספר.

בספר זה מתפרסמים בפעם הראשונה נוסח התרגום המסורתי עתיק היומין להגדה של פסח בגאורגית יהודית והמחקר על טיבו ומאפייניו. פן לשוני מעניין של הלשון הוא הקַדמות, לרבות השימוש באוצר מילים ארכאי שכבר אינו משמש לא בגאורגית הכללית ולא בגאורגית היהודית המדוברות בימינו, ולרבות המרכיב העברי-ארמי המשובץ בגאורגית היהודית. הנוסחים השונים של התרגום המתפרסמים כאן יתרמו גם לחקר ההיסטוריה והדיאלקטולוגיה של הלשון הגאורגית.

הקובץ נִטְעֵי אִילָן מציע שלושים ושלושה מחקרים בתקופותיה ובחטיבותיה של הלשון העברית ובארמית וערבית יהודית. המחקרים בעברית כוללים עיונים בלשון המקרא, במגילות מדבר יהודה, בלשון חכמים, בענייני מסורה ובחכמת הלשון העברית בימי הביניים. כמו כן מצויים כאן בירורים במסורות הלשון ובעברית החדשה. המחקרים נכתבו בידי שלושים וחמישה מלומדים בני שלושה דורות מאוניברסיטאות בארץ ובחוץ לארץ. הקובץ יוצא לכבודו של פרופ' אילן אלדר, עם פרישתו לגמלאות מהחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה. פרופ' אלדר הוא גם חבר האקדמיה ללשון העברית, ונמנה עם גדולי חוקרי העברית בדורנו. בארבעה תחומים הרים פרופ' אלדר תרומה רבת ערך לחקר הלשון העברית: (א) מחקר מסורות הלשון של יהודי אשכנז בימי הביניים, (ב) מחקר חכמת הלשון של גדולי הבלשנות העברית בימי הביניים, (ג) חקר הכוונת הלשון והמדיניות הלשונית שנעשתה ונעשית בידי מוסדות ויחידים בעברית החדשה. (ד) מחקר השלבים הראשונים בגיבוש העברית החדשה הכתובה.

הכרמל של פון מולינן הוא מלאכת תרגום, עריכה והוספת הערות ונספחים רבים לספר המונומנטלי Beiträge zur Kenntnis des Karmels מאת הגרף אברהרד פון מולינן (Graf Eberhardt von Műlinen) , חוקר ודיפלומט שוויצרי , שראה אור בלייפציג בשנת 1908 בהוצאה הידועה .Baedeker הספר הוא סקר דקדקני ומקצועי של הר הכרמל בראשית המאה העשרים והוא אבן-דרך חשובה בתולדות חקר ההר בתחומי ידע רבים: דיאלקטולוגיה ערבית, בוטניקה, זואולוגיה, גאוגרפיה כללית, גאולוגיה, אקלים, אנתרופולוגיה, דת, ארכאולוגיה, פולקלור ועוד. עד ימינו אנו לא נכתבו ספרים על הכרמל בראייה רב-תחומית מגוונת וייחודית כשלו. בספר תיאור של הכרמל וחופו מימי קדם ועד העת החדשה; מעין חתך רוחב היסטורי, לשוני, נופי, אנושי וכלכלי של חבל ארץ הררי מיוחד זה, ערב היסחפותו לגלי השינוי הכבירים של הנוף התרבותי לאחר מלחמת העולם הראשונה. יש בו תרומה רבת ערך להכרת ההר בטרם החלו בו תהליכי התיישבות, פיתוח, נטיעה וייעור, ולפני התפתחותה העצומה של חיפה. כלולים בו ערכים שלא יסולאו בפז מבחינת תיאור הנוף, המורפולוגיה, הכפרים, האוכלוסייה, אתרי העתיקות, דרכים ושבילים, מנהגים, אוצר מילים ערבי אובד ומונחים שפסו מן העולם. בשתי המפות המלוות את הספר, מפת הכרמל ומפת מרחב העיר חיפה, מצויים מאות שמות בערבית המקומית שנעלמו מן המפות בנות ימינו של כל נקיק, נחל, שלוחה, כיפה ומעיין, וכל אתר עתיקות ויישוב. השרפה הגדולה בהר הכרמל בדצמבר 2010, שגבתה קורבנות רבים, העצימה את תודעת הכרמל בציבור. ספרו של פון מולינן עשוי לספק את הצמא להכרת תולדותיו ההר ושל הנוף שנחשף בגין האש שאיכלה את היערות והצומח הטבעי. התרגום מלווה בפענוח המונחים, זיהוי האתרים הרבים, והוספת מאות הפניות למחקרים חדשים שהופיעו מאז פורסם הספר ועד ימינו. הספר מוקדש לזכרם של 44 קורבנות השרפה הנוראה שפקדה את הר הכרמל בדצמבר 2010.