רומניה היא המדינה היחידה בגוש המזרח אירופי שלא ניתקה את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים. מחברו של ספר זה כיהן בתפקיד שגריר ישראל ברומניה בשנים 1989-1985, והוא מביא כאן תיאור מאלף של מדינה זו, של קשריה עם מדינת ישראל ושל מצב היהודים בה. נסקרים כאן בהרחבה ניהול ענייני הפנים ומדיניות החוץ של רומניה, שהביא בהדרגה לקריסת משטרה הקומוניסטי; הדיאלוג המדיני בין רומניה לישראל בשאלת הסכסוך הישראלי-ערבי והדרכים האפשריות לפתרונו, ופעילות ההסברה הישראלית בקרב חוגי הממשל הרומני; פעילותן המשותפת של שגרירות ישראל ושל פדרציית הקהילות היהודיות נגד הריסת בתי כנסת, נגד גילויים אנטישמיים ונגד התכחשות לשואת יהודי רומניה; הקשרים הדו-צדדיים בין ישראל לרומניה בתחום הסחר, הכלכלה, התרבות והמדע, שבתקופה הנדונה היו תופעה חריגה בגוש הסובייטי. המחבר, שמתוקף תפקידו היה מעורב באופן אישי בכל הפעילויות האמורות, פורס אותן לפנינו בלשון סיפורית קולחת ומשבץ בתיאוריו רשמים אישיים וחוויות מתקופת כהונתו.

ספר זה הוא פרי ניסיון מצטבר מביצוע פרויקטים ציבוריים שונים בתחומי הבריאות, ובעיקר פרויקט קהילתי למניעת מחלות לב שנודע בשם 'שים לב', פרויקט לפעילות גופנית בתעשייה ופרויקט לתיקון אורח החיים והרגלי האכילה שנודע בשם 'צב"ר'.הספר כולל הסבר מקיף על בעיית הכרס, המאפיינת נשים וגברים רבים, ומציע לוחות של תרגילי התעמלות שנבנו לפעולה עצמית לטיפול בכרס. הלוחות מיועדים לגילים שונים ולשני המינים. כמו כן יש בספר פרק הדן בזיקה שבין פעילות גופנית להשמנה ולעודף משקל.

חוברת מקיפה ללימוד שפת ההינדי המביאה טקסטים, תרגילים, הסברי דקדוק ונספחים שונים. פרק הדקדוק המובא בחוברת מציע לימוד האלף-בית ההינדי תוך הקדשת תשומת לב להגייה, בניית משפטים, צירופים עם מילות יחס, מערכת הפועל, מילות שאלה ועוד. בסוף החוברת ישנו מילון עברי-הינדי ומילון הינדי-עברי.

בספר זה מוגש מבחר מפרסומיו המדעיים של פרופ' בן- אריה. המבחר כולל מאמרי מפתח נודעים כמו גם חיבורים חשובים אך ידועים פחות (ובכללם תרגומים של מאמרים שפורסמו באנגלית) ומאמרים חדשים המתפרסמים כאן לראשונה. עוד חידוש הוא חיבור אוטוביוגרפי מדעי, הסוקר ציוני דרך בעבודתו המחקרית של המחבר. נושאי החיבורים מתפרסים על פני משרע רחב של זמן ושל עניינים. הלוז המשותף לכולם, המוצא את ביטויו גם בשם שנבחר לספר, הוא כפול: עיסוק בשטח של הארץ, בנוף, במרחב ודיון בתקופות עבר, כלומר גאוגרפיה היסטורית. חיבורים אחדים במבחר זה עוסקים במהותה של הגאוגרפיה ההיסטורית כפי שהגאוגרפים רואים אותה, וכן במשארים (רליקטים) היסטוריים בנוף ההווה, בהם שני מאמריו הראשונים של המחבר על מערות בית גוברין. חיבורים אחרים עוסקים בגאוגרפיה היסטורית חבלית (רגיונלית) ופיזית, בהם מאמרים על תנודות מפלס הכנרת ועל המוצא ההיסטורי של הירדן מן הימה. עוד נכללים בקובץ מאמרים על ספרות הנוסעים המערביים במאה התשע עשרה ועל חלוצי המחקר המדעי בארץ ישראל, על מפות המדידה הראשונות של ירושלים ועל ציורי נוף של ארץ ישראל, על התפתחות ערי הארץ וכפריה ערב מפעל ההתיישבות הציוני. שני החיבורים החדשים עוסקים בירושלים בראשית ימי השלטון הבריטי. הם משחזרים ומנתחים את התמורות בעיר ואת הפעילות לשימורה ולתכנונה בפרק זמן רב חשיבות אך לא נודע זה. יהושע בן- אריה הוא פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר רקטור האוניברסיטה העברית, חתן פרס בן- צבי לשנת תשל"א וחתן פרס ישראל לגאוגרפיה לשנת תשנ"ט. תחום התמחותו העיקרי- הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל בראשית העת החדשה, המאות התשע עשרה והעשרים. מצורפות תמונות.

האמונה בנבואה – הטענה שהאל החליט להתגלות לבחיריו ולמסור להם, ודרכם לאדם בכלל ולעם ישראל בפרט, את רצונו בכל עניין ועניין – היא המאפיין התאולוגי החשוב ביותר של המקרא. טענה זו לא רק מהותית לספרות הנבואה המקראית אלא גם עומדת כמרכזה של התורה, ובלעדיה אין להבין כראוי את הסיפור, את החוק, את ההיסטוריוגרפיה ואפילו את ספרות המזמורים. ואולם הנבואה לא הייתה רעיון מופשט אלא אמונה חיה, שנושאיה ומבטאיה בחברה הישראלית היו הנביאים. הספר חוקר את תופעת הנבואה מן הבחינה הפנומנולוגית-היסטורית בניסיון להבין מי היה הנביא הישראלי הקלסי: מה היו חוויותיו ומה הייתה שליחותו הציבורית. מחקר זה הוא המשך לספרו הקודם של המחבר הנבואה הקדומה בישראל , והוא מצביע על המפנה שחל בפעילות הנבואית לאחר תקופת אליהו ואלישע: פניית עורף למיליטנטיות, אי-מעורבות בענייני המדינה והעתקת הפעילות אל המוני העם מתוך מגמה חינוכית המונחית על ידי חזון חברתי מוסרי. תוך שימוש בשיטה הפילולוגית-היסטורית נבחנות בספר פרשיות שבמרכזן התופעה הנבואית או השליחות שנטלו עליהם הנביאים כסנגורים של עמם בפני האל.

הספר 'הקיצה עמי' מצטרף לפרסומיו הרבים של המחבר בחקר הספרות העברית ובו מעקב שקוד ומאלף אחר תגובותיה של ספרות ההשכלה לגילוייה השונים נוכח תהליכי המודרניזציה והנאורות בארצות אירופה במאות הי"ח-י"ט. נחשפות בו נקודות המגע בין מסורת לחידוש כפי שהן ניכרות בפועלן ובהשפעתן של דמויות כרמח"ל והגר"א. נבדק יחסם של המשכילים למהפכה הצרפתית על פי המגוון הרב-ז'אנרי של הספרות העברית באותם ימים. פרק לעצמו מוקדש להתבוננות ביציאה מעולם המסורת ובהימשכות אחר תהליכי החילון והנאורות, כפי שהדבר משתקף ברשות היחיד לאור עדויות מן הספרות האוטוביוגרפית של בני הדור. חטיבה רבת היקף בספר מוקדשת לליבון המתחים שבין המגמות לטיפוח הלשון העברית ובין גילויי ההיזקקות לגרמנית וליידיש לשם קידום תהליכי המודרניזציה. הפרק החותם את הספר הוא תיאור עדכני של מצב מחקר ספרות ההשכלה ותנועתה בעשור האחרון, והוא מקור מידע מועיל לכל מי שנזקק לתחום זה.

איטליה מבקשת להגיש לקוראים מחקרים, אינטרדיסציפלינאריים ככל האפשר, אך יותר מכך משווים בין המרחב התרבותי של היהודים לבין המרחב של "העולם הגדול", בכל התחומים הנוגעים לתולדות יהודי איטליה, תרבותם וספרותם. איטליה מבקשת להמשיך בעידוד חוקרים צעירים להתמסר למחקר בתחומים אלה, מתוך גישה של רצינות מדעית כרוכה בפתיחות רבה, כפי שאכן הייתה המסורת הנקוטה בידי כתב-העת עד כה. איטליה מבקשת להמשיך בהעמדת גשר בין התרבות היהודית לבין התרבות האיטלקית ולהוסיף חוט לאריג שהחל נארג על אדמת איטליה לפני אלפיים שנה, הלוא הוא החוט של החוויה התרבותית של עם ישראל בארצו הקדומה, מנקודת הראות של השתייכות תרבותית של עם ישראל בארצו הקדומה, מנקודת הראות של השתייכות תרבותית לשני העולמות, שניהם ריאליים – לא עוד כבעבר, אחד ריאלי ואחד דמיוני. לבסוף, איטליה מבקשת להמשיך ולתרום את תרומת האוניברסיטה העברית לזיקה בין התרבות הישראלית לבין התרבות האיטלקית.

שלושים ואחד מבכירי חוקרי היהדות בזמננו חולקים כבוד בספר הזה לזכרו של פרופ' יצחק טברסקי ע"ה, בעל הקתדרה לספרות עברית ולמחשבת ישראל ע"ש ליטאואר באוניברסיטת הרוורד, מראשי המדברים במדעי היהדות בארצות הברית ומגדולי חכמת ישראל בימינו. מחקריהם המקובצים כאן, מהם עשרים בעברית ואחד עשר באנגלית, דנים בסוגיות שונות בחיי הרוח של עם ישראל למן ימיו של רב סעדיה גאון במפנה האלף הראשון ועד ראשית החסידות ותנועת ההשכלה. רבים מן המאמרים מוקדשים להיבטים שונים ביצירתו של רב משה בן מימון (הרמב"ם), האיש שחיבוריו עמדו גם במרכז מעייניו של פרופ' טברסקי בספריו ובמאמריו החשובים. הקורא המשכיל והחוקר ימצאו בספר הזה, על כל חלקיו, נתיבות סלולות אל נופים חדשים ומרהיבים בעולמה הקסום של תרבות ישראל בדורות שמלפנים.

בכרך זה: חדשות האיגוד יאיר לורברבוים – 'על דעתם של החכמים ז"ל לא עלתה ההגשמה מעולם' (מורה הנבוכים א, מו): אנתרופומורפיות בספרות חז"ל – סקירת מחקר ביקורתית יהודה ליבס – דע מה שתשיב לאפיקורוס דן לאור – נתן אלתרמן – הפרק האחרון מעוז עזריהו – עברית ועברות: היבטים של יצירת זהות תרבותית נשים בעולמם של חכמים ובספרות הרבנית דוד גולינקין – תשע גישות למעמד האשה בהלכה במאה העשרים טל אילן – יחסו של בן-סירא לנשים וקבלתו בתלמוד הבבלי אברהם מלמד – האשה כפילוסוף – דמותה של סופיה ב'שיחות על האהבה' ליהודה אברבנאל חננאל מאק – נשים וגברים באגדות על קורח ועדתו יהודית האופטמן – נשים במסכת עירובין – מתלות חברתית לעצמאות חוקית ארכיונים שמעון מ' יקירסון – רשימת ספרים בלתי-ידועה מתקופת גירוש ספרד לזכרם חנה ושמואל ספראי על דוד פלוסר דן חרוב – ספרא וסייפא – שמואל אטינגר ויהודי ברית-המועצות סקירות ספרים זאב גריס – הקבלה בתפילה, בהלכה ובמנהג – משה חלמיש שמואל ורסס – שער להשכלה מפתח מוער להמאסף, כתב העת העברי הראשון (תקמ"ד-תקע"א) – משה פלאי נעם זוהר – עיונים במשפט העברי ובהלכה: דברי הכנס למשפט עברי ב'ישיבת חכמי לובלין' בעריכת: אהרן אנקר וסיני דויטש מנחם צבי פוקס – גנזי ראש השנה – שיירי כתבי יד של בבלי ראש השנה מהגניזה בקהיר – דוד גולינקין מיכל הלד – מעשה אהוב וחצי – הסיפור העממי של יהודי ספרד – תמר אלכסנדר-פריזר ספרים וכתבי עת חדשים במדעי היהדות עבודות דוקטור במדעי היהדות בישראל חלק אנגלי חדשות האיגוד אניטה נובינסקי – חקר האנוסים – גישה חדשה נפתלי לוונטל – 'בת/אשת חסיד' – או 'אשה חסידית'? ההתיישבות היהודית בין רומניה לגרמניה בימי הביניים אלפרד הברקמפ – ההתיישבות היהודית בימי הביניים – בין רומניה לגרמניה: הצגת הנושא כריסטוף קלוז – מבנה ההתיישבות היהודית בארצות השפלה ריינר ברזן, פרידהלם בורגרד ורוזמרין קושה – ההירארכיה של ישובים יהודיים בימי הביניים לאור מקורות יהודיים ונוכריים אנגרת הולטמן – ההתיישבות היהודית והפעילות הכלכלית באזור 'Franch-Comte' (המחצית הראשונה של המאה הי"ד) ארכיונים סילקה שפר – איגרות רבניות ממזרח אירופה – אוסף משה נחום ירושלמסקי רחל הויברגר – אהרון פריימן – מומחה לביבליוגרפיה יהודית אברהם גרינבוים – הערה על טעות בביבליוגרפיה של הרי וולפסון

גליון מיוחד לזכרה של פרופסור חוה לצרוס-יפה

דיון בקיטש שבאמנות ובהבדל בין השניים מתוך בחינת פחיתות ערכו האמנותי והאסתטי של הקיטש וטיבה של ההערכה האמנותית לאור המשיכה אליו. הספר בוחן את הקיטש שבאמנויות החזותיות, בספרות, במוסיקה ובאדריכלות ומגיע למסקנה שלהבדיל מן האמנות הקיטש מתאר אובייקטים או נושאים טעונים רגשות, אבל אינו מעשיר את האסוציאציות שלנו בכל הנוגע להם.