כיצד יש להבין שירה? הספר משחק מטפורה מציע מבט אחר ורענן על תהליך ההבנה. הספר חוקר את היחסים הדינמיים בין מילים למשמעותן המשתנה במסגרת המטפורה ומדגים את השימוש בהם בקריאה גמישה, רב-קולית, בשיריו של יאיר הורביץ מתוך הספר יחסים ודאגה (1986). הספר מציע מבט ייחודי המאפשר לראות ‘מסלולי הבנה’ ויישומים אפשריים של חקר המטפורה בתחומי ידע נוספים. "זהו מחקר… מקיף וחשוב. לא עוד המטפורה כיחידה לשונית אחת, אלא כאינטראקציה דינמית ומשתנה בין מספר ‘מערכות ייחוס’ בטקסט. אין כאן מעקב פשוט אחרי פילוסוף אחד או מתודולוגיה אחת, אלא עימות של כמה מסורות כדי להסביר את קונספט המטפורה ואת הפירוש הדינמי כפי שמשורר מאוד מטפורי ואניגמטי השתמש בה. שני הקטבים הללו – האבסטרקטי פילוסופי והמורכב אינטרפרטטיבי – נלקחים בחשבון… [בכך תורם המחקר] לתאוריה הכללית של המטפורה וגם למחקר המדעי של השירה העברית המודרנית." (בנימין הרשב)

בספר שלפנינו מוצעים שנים עשר פרקי מחקר ועיון מאת פרופ' אילן אלדר, העוסקים בשיטות ניקוד קדמוניות של העברית ובמסורות הקריאה (הגייה ותצורה) של היהודים הנוהגות בתפוצות ישראל, בייחוד במנהג אשכנז הקדמון. פרקים אלו התפרסמו לאורך השנים כמאמרים נפרדים וכאן הם מאוגדים כמשנה סדורה אחת . הפרקים בכרך זה: פרק א: הניקוד הארצישראלי טברני: מהותו וגלגוליו פרק ב: ניקוד ההגדה של פסח במחזור ויטרי פרק ג: טיבן של מסורות הקריאה העבריות בימי הביניים והמקורות למחקרן פרק ד: חקר מסורות הקריאה של העברית שבפי עדות ישראל פרק ה: ההגייה המסורתית של יהודי בגדאד פרק ו: כפלי גרסה במסורותיה הלשוניות של העברית פרק ז: מסורת הקריאה הקדם אשכנזית פרק ח: לשאלת מקורותיה של מסורת ההגייה האשכנזית פרק ט: מסורות ההגייה ושיטות הניקוד של העברית פרק י: תרומת שלמה מורג לחקר המורשה הלשונית של יהודי תימן פרק יא: חידושי לשון בפיוטי מחזורי אשכנז פרק יב: צורות לשון חכמים במסורת הקריאה האשכנזית הקדומה כהשתקפותה בניקודו של מחזור וורמייזא

The eighteen studies presented here originated in a symposium held at Yale in 2014, attended by scholars from Europe, Israel, and North America. The papers approach the subject of Mishnaic Hebrew from many different angles and directions, including grammar, from morphology to syntax to pragmatics; the relationship between the literary dialect and epigraphic evidence; manuscripts; questions of language contact, lexicography, social history, and medieval traditions; and the problem of translating Mishnaic Hebrew into modern languages. The contributors to this volume are among the leading scholars in the field and the collection represents both the current state of research and the cutting edge of future work. This volume includes the following essays: Chanan Ariel | Deviations from Mishnaic Hebrew Moshe Bar-Asher | Problems in the Description of the Morphology of Mishnaic Hebrew Elitzur A. Bar-Asher Siegal | Towards a Reconsideration of the Tense-Aspect-Mood System of Tannaitic Hebrew Gabriel Birnbaum | Phonological and Morphological Studies in MS Antonin 262 (Mishnah Seder Teharoth) Steven E. Fassberg | The Language of the Bet Amar Papyrus in Light of Other Judean Desert Documents Steven D. Fraade | The Innovation of Nominalized Verbs in Mishnaic Hebrew as Marking an Innovation of Concept Aaron Koller | The Social and Geographic Origins of Mishnaic Hebrew Aharon Maman | Rabbinic Hebrew in the Eyes of Medieval Hebrew Philologists Emmanuel Mastey | Cases of Semantic Variation in Mishnaic Hebrew: The Verbs hillek and qaras Michael Ryzhik | The Language of the Mishnah from the Late Manuscripts to the Printed Editions Bernard Septimus | The Face of Shame: Between Palestinian Blushing and Babylonian Blanching Rivka Shemesh-Raiskin | Towards a Description of Halakhic Give-and-Take Conversations in the Mishnah Nurit ShovalDudai | Identical Lemmata of Greek and Latin Loanwords in the Historical Dictionary of the Hebrew Language: Classes and Criteria Ruth Stern | The Noun haluq and Its Variant Forms in Rabbinic Hebrew Daniel Stokl Ben Ezra | The Mishnah into French: Translation Issues Ofra Tirosh-Becker | The Relative Pronoun Se- Rabbinic Hebrew as Reflected in Karaite Sources Doron Ya'akov | The Relation between Maimonides and the Yemenite Tradition in Mishnaic Hebrew Alexey (Eliyahu) Yuditsky | qosin and qorpayot לעיון בשאר הכרכים נא לחץ כאן

המאמרים בכרך זה: יצחק אבישור | פורים והושענה רבא - שמותיהם, כינוייהם וגלגוליהם בעברית, בארמית ובערבית אילן אלדר | העשייה הלשונית בעברית בקהילה הספרדית־פורטו גזית באמסטרדם דוד בוניס | השורשים הערביים־יהודיים למסורת תרגום המקרא בלאדינו יהושע בלאו | עיונים במילונו המקראי של אלפאסי יהושע בלאו ויוסף יהלום | טיפולוגיה של כתבי יד בניקוד ארץ־ישראלי דרור בן אריה | "מקנה אברם" לאברהם דבלמש: קריאה מחודשת בדקדוק עברי מהמאה הט"ז לאור חיבורים עבריים ולטיניים נאסר בסל | על השוואת הלשונות ב"תפסיר אלאלפאט" לאבו אלפרג' | הארון: ההשוואות ללשון חכמים ולארמית משה בר־אשר | מגבלות הכתיב והכתב ותורת הצורות: סוגיה בדקדוק לשון חכמים אליצור בר־אשר סיגל | עיון בשאלות רטוריות בארמית הבבלית יוחנן ברויאר | רבה ורבא, אבה ואבא — כתיב, הגייה והוראה חנוך גמליאל | לדרך ההגדרה המילונית בימי הביניים - מנחם בן סרוק ורש"י סנטיאגו גרסיה־חלון | כתבי יד שקדמו ל - Introductiones לאלפונסו דה סמורה ( (Alfonso de Zamora אהרן דותן | ההגייה הכפולה של רי"ש יונתן האורד | לשון קודש, לשון כשדים, לשון יוונים : רשימת הלשונות ב"מאור עין" ומסירתו של " דקדוקי המקרא " יהודית הנשקה | הערבית של יהודי פקיעין: בין ערבית יהודית לערבית מקומית דורון יעקב | מסורת תימן בקריאת המשנה - סוגיה אחת במערכת הפועל ג'פרי כאן | מבטא הדגש במסורת הקריאה הטברנית של המקרא אשר לאופר | מימושי קמץ בימינו (כיצד יש לבטא מילים כמו נעָמֳִי או תעָֽבָ דְֵם? ( חוזה מרטינז דלגאדו | טיבן של רשימות מילים מקובצות במחברת מנחם בן סרוק חננאל מירסקי | נוסח מחברת מנחם על פי מהדורת א' סאנץ־בדייוס יוסף עופר | 'בָּרוֹי דיוסף' - שתי הערות מסורה על מילים קמוצות וגלגוליהן שמואל פסברג | נסתר עבר בפועלי ל"י הנחתם ב- u בארמית השומרונית יונה צבר | עברית בצלה של ארמית חדשה: עברית "מזרחית " כפי שמשתקפת בטקסט עברי, מספר עיירות הכורדים , של חכם יהודי מכורדיסטן משנת תרצ"ב ) 1932 ( משה קהן | מקרא קצר - הפיכתו של כלל פרשני לכלל לוגי בכתביו של כספי מיכאל ריז'יק | הבדלי הרגלי הכתיב בין חלקים שונים של כתב־יד קאופמן של המשנה יעל רשף | קווי ייחוד לקסיקליים בעברית הכתובה של תקופת התחייה אורה ) רודריג ( שורצולד | עקרון המכנה המשותף בהתגבשות העברית ובהתפתחותה יוסף שיטרית | היצגי הקהילה היהודית ואתוס קהילתי - עיון סוציו־פרגמטי־לשוני בקינה של ר' שלמה חלואה ) מכּנאס, 1790 ( יוסף תדגי | חידושי לשון וצורות נדירות ביצירתם הרוחנית של חכמי מרוקו עפרה תירוש־בקר | עברית וערבית בדרושים לבר מצווה מגרדאיה ) אלג'יריה ( תקצירים באנגלית

הבמה כבית ארעי: התאטרון של דז'יגאן ושומאכר (1980-1927) זכה בפרס שפירא היוקרתי לשנת 2019 הבמה כבית ארעי עוקב אחר גלגוליהם המרתקים של צמד האמנים שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר במשך חצי מאה: מתחילת דרכם בתאטרון היידיש האוונגרדי "אררט" בלודז' שבפולין ובתאטרון שלהם בוורשה, שבו העלו סאטירות פוליטיות נועזות וחדשניות; דרך נדודיהם בברית המועצות במלחמת העולם השנייה וניסיונם להקים מחדש את התרבות היהודית בפולין שלאחר השואה; ועד בואם לישראל, תחילה כשחקנים-אורחים ואחר כך כתושבי קבע. למרות ההגבלות על הצגות יידיש בישראל התעקשו השניים להופיע בשפתם והצליחו לתרגם את המציאות הישראלית החדשה לסאטירה אקטואלית וייחודית. בשנות החמישים מתחו מעל בימתם ביקורת פוליטית ותרבותית שלא נשמע כמותה על הבמות בעברית. אחרי שנפרדו דרכיהם, ואחרי מותו של שומאכר ב-1961, המשיך דז'יגאן להופיע לבדו ובשיתוף פעולה עם יוצרים ואמנים ישראלים עד מותו ב-1980. הספר מבוסס על הקלטות נדירות, תמלילים, תוכניות, יומנים אישיים, מכתבים, תמונות, עדויות בעל פה ומאמרי ביקורת, המצטרפים לכלל דיוקן ביקורתי ראשון של הצמד הדגול הזה. הספר בוחן גם את האמנות שלהם, את הקשר בין תאטרון לפוליטיקה ואת היחסים המורכבים בין תרבות הרוב לשפת מיעוטים.

בספר הזה מוצעים תשעה-עשר עיונים (בפרק המבוא ובפרקים א–יח). רובם עוסקים בלשונות ובמסורות של יהדות המגרב. מקום מרכזי בספר תופסות הקהילות במרוקו, ועמן יש פרקים העוסקים בתעודות מקהילת גרדאיה שבדרום-אלג'יריה. כן מוצעים תיעוד של מנהגים ושל מעשים מקהילות אחדות ועיון נרחב בהם. רוב פרקי הספר מבוססים על כתבי יד ותעודות הנמצאים באוסף כתבי היד היהודיים מצפון-אפריקה בספריית אוניברסיטת ייל. אחרי המבוא ושמונה-עשר הפרקים המוצעים בחמשת השערים הראשונים מובאים בשער השישי שלושה נספחים. אף שאינם מוגשים כפרקי מחקר, יש בהם תיעוד מבורר. שני הנספחים הראשונים מוקדשים לארבעה מסרנים שלא מעט ממחקריו של המחבר התבססו על מסירותיהם בכתב או בעל פה.

ספר ברית המנוחה הוא חיבור אנונימי שנכתב בדור היוצר של הקבלה, בין סוף המאה הי"ג לתחילת המאה הי"ד. זהו "ספר המאורות", המתאר את מסעותיה של החכמה על פי מסעות בני ישראל במדבר, ואת מסעותיהן של הנקודות, שהן סימני הניקוד של שם הוי"ה. שלמותה של אחדות ההוויה נבנית בעשר דרכיו של הספר, הנפרשות למן דרגת "המציאות" הנשגבת השייכת לאל לבדו, דרך העשירייה התאוסופית, המתוארת במערכות האורות העליונים שבדרך השנייה, ועד הרשימות המפורטות של המלאכים למדרגותיהם והפעולות המאגיות. ייחודיותו של הספר מתבטאת בשיטתו הדו־פנית, הכפולה והחיובית, שבה ניכרת אחדות הניגודים בכל שם או ביטוי. כך בשמו: "ברית המנוחה" הוא חיבור והרכבה שבין שני הקצוות המנוגדים של הכוח והתוקף לבין המנוחה המיסטית, "מנוחה נכונה" שאין בה התבטלות אלא יצירה; תחנת "קברות התאווה" מתוארת כהתגברות השגת הלימוד ותאוות הדעת שבעליונים בתוך המצבים הקיצוניים של מוות מיסטי. לשונו הייחודית היא לשון השירה, שירת ההוויה שהיא, עבור המחבר, התשתית לקיומו של עולם. החיבור מופיע במהדורה מדעית מוערת על פי כתבי יד, בצירוף מקטעים וסיכומי שמות מכתבי יד, יחד עם חיבורו המוקדם של המחבר, "ספר הגבורה".

הספר מכנס עשרים ממאמריו של פרופ' אילן אלדר בחקר תורת הלשון ותורת הקריאה בימי הביניים, שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים ובספרי זיכרון ויובל. המאמרים, שנכתבו במהלך שלושים ושלוש שנים, כוללים פרסומי טקסטים מתוך כתבי יד וקטעי גניזה שטרם ראו אור ועוסקים במגוון נושאים היסטוריוגרפיים ובלשניים: ראשיתה של תורת הלשון העברית, חקר הלשון העברית אצל יהודי גרמניה, איטליה, ספרד, תימן וצרפת, שיטות עריכה ומבנה של מילונים, שיטות גזירה, תפיסת השורש, חלוקת הבניינים, אורך התנועות, חילוף אותיות, ועוד.

לעונג הוא לנו להגיש לקוראים את הכרך השמונה עשר של כתב העת מסורות , היוצא לאור בשיתוף של המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם עם המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בכרך זה מתפרסמים תשעה מאמרים וסקירה אחת. שמחים אנו לציין כי המאמרים המתפרסמים בכרך זה נכתבו הן בידי חוקרים ותיקים מראשי המדברים בתחומם הן בידי חוקרים צעירים. הגיוון הרב בכרך ניכר הן בלשונות הנידונות במאמרים, הן בנושאי המחקר שהם עוסקים בהם הן בתקופות שבהן נכתבו החיבורים שהם מושאי המחקר. משה בר־אשר דן במאמרו במרכיב הרומאני בלהג הערבי־יהודי ששימש בקצר אסוק בדורות האחרונים, ואילו חוה טורניאנסקי עוסקת במרכיב העברי ביידיש כעדות למידת השכלתם של הכותבים המשבצים אותו בחיבוריהם בעשור השני של המאה ה־18 . מיכל הלד בוחנת את תפקידו של המרכיב הספרדי־יהודי במרקמו של רומן עברי בן זמננו. אילאיל באום מנתחת במאמרה את השימוש השכיח בסיומת -אדה בספרדית היהודית ובאחיותיה. חנוך גמליאל טוען במאמרו שחלק מן הלעזים שהביא רש"י בפירושו לתורה אינם משמשים במישור המילוני אלא במישור הדקדוקי, ומתפקדים כדוגמה לקטגוריה דקדוקית. שני מאמרים בכרך עוסקים בשדה התרגום. מיכאל ריז'יק בוחן במאמרו כיצד תורגמו שמותיהם של העופות המופיעים בויקרא יא ובדברים יד לאיטלקית יהודית במאות ה־15 וה־16 . לעומתו מציג שי מצא במאמרו את מאפייניו של תרגום מודרני שלם (מתשס"ג) להגדה של פסח בערבית יהודית סורית, ומביא עדויות מפי המתרגם עצמו בעקבות מפגשיו עמו. אורה (רודריג) שורצולד משווה במאמרה בין מאפייני לשונם של שני חיבורים שנכתבו בלאדינו בידי מחבר אחד, הרב מאיר בנשת (בנבנישתי) באמצע המאה ה־16. אפרים חזן מציג במאמרו מכתב ידידות עברי ממרוקו הכולל מכתמי שיר שכל אחת מצלעותיהם (למעט סוגר אחד) עולה בגימטריה לכדי תרנ"ד = 654 , כמניין השנה שבה נכתב מכתב זה. ולבסוף, עדות אישית על מחברו של מילון עברי-יידי משנות השבעים של המאה העשרים מובאת בידי חוה טורניאנסקי, תלמידתו של מחבר המילון, מאיר ברגר, ובידי בנו, יצחק ברגר. בסקירתו את המילון הזה מציג יצחק ניבורסקי את המילון הזה גם בהשוואה למילונו העברי-יידי של מרדכי צאנין (1960). סקירתו שנכתבה יידיש תורגמה בידי משה טאובה. ישנם תקצירים באנגלית לכל המאמרים בסוף הספר.

בספר זה כלולים מעל אלף פתגמים ערביים המחולקים לנושאים שונים המעסיקים את האדם ואת החברה הערבית, אך הם גם בעלי זיקה כלל־אנושית. פתגמים אלה התהוו גם כדי להעביר מסרים בדרך מעוּדנת וַעקיפה, תוך הימנעות מבוטוּת כלפי הפרט, ומנגד התהוו פתגמים אחרים שכוונתם לפגוע. טבעם של הפתגמים הוא לעתים מפתיע, ולעתים – מרומז, דבר המצריך הסבר כדי לעמוד על כוונתם. הפתגמים מציגים את ערכי החברה והתרבות הערבית על רבדיה וגווניה בתקופותיה השונות, ופותחים צוהר מרתק לתרבות הנמצאת כמטחווי זרוע מאתנו.

ספר זה נועד לשמש מבוא בלשני מקיף ומעודכן לימינו ללשון העברית בתחומי תורת ההגה ותורת הצורות. הוא נולד כמהדורה שנייה של הספר "דקדוק הפה והאוזן" שיצא לאור במחנה העצורים במזרח אפריקה בשנת 1947, במהדורה חדשה זו נכללו העניינים שנדונו במהדורה הראשונה, אבל חלו שינויים בגישה אליהם ונוספו עליהם הסברים חדשים שלא היו אז. אני זוכר את הרושם האדיר שעשה אז ספר דקדוק צנום שפרסם עוזי אורנן, מראשי וראשוני ה"עברים". הספר, "דקדוק הפה והאוזן", הראה לנו פתאום שמי ששפתו הטבעית עברית איננו זקוק לכל הכללים הנוקשים של הדקדוק שנוצר בדורות שבהם העברית היתה שפה "מתה". די לך להאזין לצלילים היוצאים מפיך, כדי לדעת איך לנקד, ומה השורש והבניין, הגיזרה וההטיה וכל שצריך לדעת. (זאב גלילי, מתוך הטור המקוון ) "עוזי הכניס חיים בתוכנו, בעיקר בהוראה של השפה העברית. הספר היה חידוש, והיה חידוש בצורת ההוראה שהוא לימד אותנו ב"דקדוק הפה והאוזן". זה קסם מאוד לאנשים ובאמת רוב האנשים שהיו שם התקדמו מאוד בלשונם ופיתחו אותה עד כדי כך שכשחזרנו לארץ חלק מהם, ואני בתוכם, הפך למורי לשון. היום יש לי תלמידים המתקרבים לשמונים שלמדו בקורסים לדקדוק שניהלתי תודות לעוזי אורנן, והם היום יודעי עברית רהוטה." (עזריאל לבנת ז"ל, זכרונות על מחנה העצורים ביום הולדת 90 של עוזי אורנן ) פעם עיכבתי אותו ליד מחסן הכלים. שאלתי מה הוא קורא. בועז משך בכתפיו וענה באי-חשק: "ספר. למה?" - ביקשתי לדעת איזה ספר. "ספר שָפָה." - כלומר? - "דקדוק הפה והאוזן. לגמור עם הכתיב וכל זה." האם אפשר לקרוא "ספר שֹפה" כאילו הוא חומר קריאה להעביר בעזרתו את הזמן? - "מלים וזה, " הוא תורם לי את חיוכו האטי, "זה כמו להכיר אנשים. מאיפה הם באו. מי קרוב של מי". (עמוס עוז, קופסה שחורה , עמ' 198)

בספר זה תיאור ממצה של מסורת העברית של יהודי דרום תימן. מסורת זו נבדלת בפרטים רבים מזו שהילכה בעיר צנעא, המסורת המרכזית של יהודי תימן. הספר מושתת על עבודת שדה שכללה מאות שעות הקלטה מפי מסרנים מהימנים יוצאי דרום תימן ועל כתבי יד מנוקדים מאזור זה. התיאור מקיף תחומי לשון רבים, ובעיקר הפונולוגיה והיבטים מגוונים בקריאת המשנה. לוז החיבור הוא סקירה של כ-1200 שמות עצם שנתחדשו בלשון המשנה, ושהמחבר השווה בפירוט רב למסורת מרכז תימן על פי כלל עדיה ולמסורות רבות אחרות של לשון המשנה – כתבי היד המעולים שלה והמסורות שבעל פה שתוארו במחקרים קודמים. תוכן העניינים: מבוא על מסורות הלשון ועל מחקרן מחקר מסורת תימן מחקר מסורת דרום תימן על הקהילות הנחקרות שרעב עדן יהודי דרום תימן וספרי הדפוס שיטות העבודה במחקר זה הקורפוס העדים הצגת הממצאים ודרכי הניתוח שלה הפונולוגיה של קריאת המקרא פתיחה תיאור ההגאים העיצורים התנועות ההטמעה בקריאת המקרא הטעמה ראשית הטעמה משנית הטעמה משנית בהברה סגורה המכפל פתח גנוב הפונולוגיה של קריאת המשנה מכפל המכפל ב-ר המכפל באותיות אהח"ע מכפל ב-י שוואית וב-מ שוואית מכפל לאחר מה דגש דחיק השפעת הגרוניות ניקוד התחילית לפני גרונית תנועת הגרונית הפתח הגנוב שינויים בפעלים בעלי גרונית ניקוד ה הידיעה לפני גרוניות ולפני ד דגש ורפה באותיות בגדכפ"ת דיגוש שלא על פי כללי טבריה ריפוי שלא על פי כללי טבריה ניתוח ומסקנות ההטעמה בקריאת המשנה תצורת שם העצם במסורת קריאת המשנה השמות העבריים השמות השאולים מן הלעז ענייני לשון שונים במסורת קריאת המשנה צורות בינוני מעניינות ניקוד ש' הזיקה ניקוד ובכ"ל במעמד פרטוני צורות הפסק בינוני צמוד לכינוי המדבר בינונית בכינויי מושא נפרד במקום נסמך נסמך במקום נפרד חיבור של למילה התוכפת כינוי הנוכח יידוע שמות עצם כתיב וקרי בקריאת המשנה מסורת דרום תימן – סיכום הפונטיקה מסורת הקריאה בלשון חז"ל הערות הנוגעות לתצורת השמות מאפייניה של מסורת דרום תימן תובנות על מסורת מרכז תימן דברי חתימה ביבליוגרפיה וקיצורים מפתח המילים