בספר אמר אברהם המחבר נקודת המוצא היא פירוש הראב"ע לכתבי הקודש ובעיקר לתורה, עם הרחבות ותוספות במקומות שונים שנבחרו על פי העיקרון המתואר להלן, המהווה גם את המוטיב העיקרי שבספר. בקוראנו את פירושי הראב"ע לספרי התנ"ך, כל אימת שננקטת לשון "אמר אברהם המחבר" (ולעיתים גם: "אמר אברהם הספרדי"), באים לאחר מילות פתיחה אלו – דברי הגות מחכימים בהרחבה ובהעמקה יתירה, לרוב תוך שילוב של המקור והפירוש עם מדעי הטבע והפילוסופיה (ובכלל זה גם מתמטיקה). אפשר לשער כי הראב"ע השתמש בהיגד זה ("אמר אברהם המחבר") כדי להבדיל בין פירושו השוטף, לבין סטיית הדברים לשדות אחרים הקשורים אמנם עם המקור הטעון פירוש, אך בה בעת גם גולשים לתחומים אחרים. בספר אמר אברהם המחבר ישנה התייחסות מיוחדת לחלק זה של פירושי הראב"ע, הנושא כותרת-ביניים בנוסח "אמר אברהם המחבר", לאור הייחוד של תוכן הדברים הבאים לאחר הצהרה זו, וכן גם לפירושים אחרים המתאימים להיכלל תחת כותרת זו.