כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם.

איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות. בכרכי איגוד יתפרסמו מאמרים המבוססים על מיטב ההרצאות שנישאו בקונגרסים העולמיים למדעי היהדות המתקיימים בירושלים בכל ארבע שנים, והכרכים האלה יחליפו אפוא את דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות שהופיעו עד כה. בטוחני ששדרוג זה בצורת הפרסום של הרצאות הקונגרסים יכבד את החוקרים ואת מחקריהם, כי להם נאה כי להם יאה. בכרכים הראשונים של איגוד כונסו מאמרים המבוססים על הרצאות שנישאו בקונגרס הארבעה עשר, שהתקיים בתמוז תשס"ה (אוגוסט 2005). הכרך שלפנינו מוקדש למחקרים בשלושה תחומים: המקרא ועולמו, ספרות חז"ל ומשפט עברי, ומחשבת ישראל. בעריכתו נהניתי משיתוף הפעולה המלא של שני עמיתים: פרופ' אהרן שמש מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' אברהם מלמד מאוניברסיטת חיפה, איש איש על עבודתו ואל משאו. במדור המקרא ועולמו מתפרסמים אחד עשר מאמרים בעברית וחמישה מאמרים בלועזית. מספר גדול זה משקף נאמנה את רוחב התחום ואת רבגוניותו. במבחר שלפנינו בולטת במיוחד ההתקדמות המאומצת בחקר פרשני המקרא ושיטותיהם, תחום ששב להיות מרכזי במדע המקראי בתקופתנו. לצד המאמרים בתחום זה מופיע מגוון של מאמרים בחקר המקרא עצמו על ענפיו השונים, כגון ביקורת התורה וספרי הנבואה, הארכאולוגיה והראליה, ודרכיה של הספרות המקראית. חטיבת ספרות חז"ל והמשפט העברי מיוצגת במדור השני, ובו מופיעים תשעה מאמרים בעברית ושניים בלועזית. מחקרים אלו משתרעים על פני כמה מענפי אילן התלמוד וההלכה, ובפרט ניכר העניין המתרחב והולך בימינו בשאלות הנוגעות לתהליכי גיבושה ועריכתה של ספרות התלמוד והמדרש. נוסף על קבוצת המחקרים הדנים בצדדים הללו של המקצוע מופיעים דיונים בסוגיות שבתולדות ההלכה והמשפט ובסיפור התלמודי. שמונה מאמרים בעברית ושני מאמרים לועזית רואים אור במדור השלישי, המוקדש לחקר מחשבת ישראל לדורותיה ולכל ענפיה. המחקרים מתחלקים באופן טבעי לעיונים בסוגיות הגות ובמשנתם של הוגי הדעות עצמם, על פי כתביהם ועל רקע זמנם והגורמים שהשפיעו עליהם מחד גיסא, ובתוכם כמה מחקרים המשווים בין ראשונים לאחרונים ובודקים את הזיקה ביניהם, ולעיונים בדרכי המחקר ובתולדותיו מאידך גיסא.(מתוך פתח דבר)

מתוך עיון היסטורי-פילולוגי במקורות התנאיים והשוואתם לכתבי כת מדבר יהודה משרטט המחבר את מהלך התגבשותה של תורת העונשים של חז"ל. יצירתה של מסכת משפטית שלמה ולכידה, המבוססת על עקרונות אחידים, על בסיס הוראות הענישה המקראיות בעלות האופי הפרטני, אינה רק תהליך פרשני מורכב אלא יש בה ביטוי לעמדותיהם של חז"ל בנוגע למטרותיה של הענישה ולמקומם של בית הדין ושל החברה ביחסים שבין האדם לאלוהיו. שמו של הספר, 'עונשים וחטאים', רומז להנחה שסיווג החטאים לקבוצות משנֶה מלמד על תפיסתם של חז"ל את חומרת העברות. בהקשר זה נידונים בספר המונחים 'מיתות קלות' ו'מיתות חמורות', תולדות היווצרותן של ארבע מיתות בית דין והיחסים ביניהן וכן כמה מחלוקות בין החכמים בעונשם של עבריינים מסוימים כביטוי לתפיסות שונות של מהות החטאים. עוד מייחד המחבר דיון נרחב לעונש הכרת המקראי, לפרשנותו וליישומו בהלכה הכיתתית ובהלכה של חכמים. בתוך כך הוא מנתח את התפיסות הנבדלות של מטרות הענישה ודרכי כפרת החטא בקבוצות השונות . עונשים וחטאים הוא ספר חדשני ומקורי הדן לראשונה בשאלות הללו. הטיעונים וההצעות שבו חשובים לליבונם של נושאים אלו בפרט ולחקר הלכת חז"ל ומקורותיה בכלל .