ספר זה מציע קריאה פרשנית מקיפה ביצירות של חמישה סופרים מרכזיים עכשויים: אם יש גן עדן מאת רון לֶשֶם; ארבעה בתים וגעגוע מאת אשכול נבו; ילדה שחורה מאת סמי ברדוגו; ערבים רוקדים וויהי בוקר מאת סייד קשוע; שום גמדים לא יבואו מאת שרה שילה. באמצעות הפרשנות ליצירות הספרות הנסקרות מתוַדע הקורא אל זהויות רבות הרווחות בחברה בישראל. הספר מציע התבוננות באופן שבו משתקפות זהויות בספרות ובאמצעותה, נשמעים קולות, נחשף המרחב החברתי הישראלי – יהודים וערבים, חילונים ודתיים, אשכנזים ומזרחים, מהגרי עבודה וטיילים, ותיקים ועולים. הספר בוחן את האופן בו הספרות מציגה התמודדות עם סוגיות טעונות מסוגים ומרבדים שונים. בעת הדיון בספרים, כותבות המאמרים מרחיבות את המבט לשאלות עקרוניות, כמו ספרות מלחמה הנכתבת היום בישראל, כתיבה בעברית של סופר ערבי, יחסי מרכז–פריפריה בספרות העברית בזמננו, היחס למרחב ולזמן הישראליים מנקודת מבטם של היהודי ושל הערבי ועוד. המאמרים המהווים את פרקי הספר מאפשרים להתבונן בספרות ובחברה הישראלית על כל המרתק שבהן. זהו פסיפס מורכב, עשיר, מעורר תהיות ומלא סתירות – פרי הספרות בבואה לתאר מציאות. הספר יוצא לאור בעקבות סדרה של מפגשי למידה ושיח ב"מועדון הספרים של לוינסקי". מחברות המאמרים בספר הן מרצות בחוג לספרות במכללת לוינסקי לחינוך: ד"ר רוחמה אלבג, ד"ר אילנה אלקד-להמן, ד"ר רחל פרנקל-מדן וד"ר ורה קורין-שפיר.

אֲבָל בִּקְצֵה הָעֵשֶׂב, בִּקְצֵה הָאֹפֶק הַשָּׁבוּר יוֹשֶׁבֶת עַכְבִישָׁה שְׁמָהּ הוּא יַלְדוּת. יוֹשֶׁבֶת בִּקְצֵה הָעֵשֶׂב וְזוֹמֶמֶת עָלַיִ ? חוּט מוּל חוּט. [...] לְבַדָּהּ הִיא אוֹרֶגֶת עָלֵינוּ מתוך: נורית זרחי, מלון היפנודרום, 1998, עמ' 23 זוהי המונוגרפיה הראשונה העוסקת ביצירותיה ובעולמה של נורית זרחי כיוצרת, אף כי ספר שיריה הראשון, יָרֹק יָרֹק, ראה אור בשנת 1966. מאז התפרסמו יותר מ-80 ספרים מפרי עטה, לילדים, למתבגרים ולמבוגרים, ועליהם זכתה בפרסים רבים. הספר עוקב אחר התפתחותה כמשוררת וכסופרת לילדים ולמבוגרים, מתוך התבוננות בתחומי הפעילות הספרותית שלה ובמאפייני כתיבתה. הספר עוסק בשאלות כמו: מי הם נמעניה של זרחי? מה ייחוד כתיבתה של זרחי לילדים לעומת כתיבתה למבוגרים? האם אלה שתי מערכות ספרותיות נפרדות? מה הם הנושאים המרכזיים ביצירתה? מה הזיקה בין יצירתה לבין הביוגרפיה שלה, למשל, המקום שממלאות בכתיבתה הילדות וחוויית מות אביה? מה הם המאפיינים הפואטיים של כתיבתה? במה מתייחדת שפתה השירית? מה פשר הפנייה של זרחי לפנטזיה, להומור ולגרוטסקה? במה מתייחדת כתיבתה כאישה-יוצרת וכאם? ועוד. המתודה העיקרית שבה כתוב הספר היא קריאה אינטרטקסטואלית. הקריאה נעשית מתוך הארת הזיקות שבין כתיבתה למבוגרים לכתיבתה לילדים, וכן מתוך חשיפת הקשרים שבין יצירות זרחי לעולם תרבותי רחב: המקרא, המיתולוגיה היוונית, ספרות עברית ועולמית, ספרות קלסית ופופולרית, קולנוע, טלוויזיה, ציור, איור ועוד. התבוננות זו ממחישה את הגבולות הרופפים בין מערכות ספרות למיניהן, ומאפשרת לקרוא את אותה היצירה עצמה ברמות שונות ובגילים שונים. נוסף על קריאה צמודה ביצירות מאת זרחי, הספר מאפשר לקוראים לפגוש את האישה שמאחריהן, באמצעות ראיונות שהתקיימו עם נורית זרחי במהלך כתיבתו.