כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אלחנן ריינר - יהושע הוא רשב"י, חצור היא מרון: לטיפולוגיה של סיפור ייסוד גלילי (עוד פרק בעולמו הדתי של היהודי הגלילי) ג'יימס נתן פורד ואלון תן עמי - קערת השבעה על שם רב משרשיה בר קאקי שולמית אליצור - להשלמת שני השערים הראשונים בספר 'אשא משלי' לרב סעדיה גאון מתי הוס - פתיחתה של המקאמה 'נאום טוביהו בן צדקיהו' ליוסף בן יהודה אבן שמעון יוסי עופר - מדוע טעה רמב"ן בקריאת הכתובת שעל מטבע השקל? חנן חבר - הטראומה של בעלת הארמון בצלאל בר-כוכבא - האיסיים, היו גם היו רחל אליאור - איסיים, או הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם. תשובה לב' בר-כוכבא, 'האיסיים, היו גם היו'

בספר זה מוגש מבחר מפרסומיו המדעיים של פרופ' בן-אריה. המבחר כולל מאמרי מפתח נודעים כמו גם חיבורים חשובים אך ידועים פחות (ובכללם תרגומים של מאמרים שפורסמו באנגלית) ומאמרים חדשים המתפרסמים כאן לראשונה. עוד חידוש הוא אוטוביוגרפיה מדעית, המשלבת את תולדות חייו של המחבר עם תיאור עבודתו המחקרית. נושאי החיבורים מתפרסים על פני משרע רחב של זמן ושל עניינים. הלוז המשותף לכולם, המוצא את ביטויו גם בשם שנבחר לספר, הוא כפול: עיסוק בשטח של הארץ, בנוף, במרחב ודיון בתקופות עבר, כלומר גאוגרפיה היסטורית. חיבורים אחדים במבחר זה עוסקים במהותה של הגאוגרפיה ההיסטורית כפי שהגאוגרפים רואים אותה, וכן במשארים (רליקטים) היסטוריים בנוף ההווה; בהם שני מאמריו הראשונים של המחבר על מערות בית גוברין. חיבורים אחרים עוסקים בגאוגרפיה היסטורית חבלית (רגיונלית) ופיזית; בהם מאמרים על תנודות מפלס הכנרת ועל המוצא ההיסטורי של הירדן מן הימה. עוד נכללים בקובץ מאמרים על ספרות הנוסעים המערביים במאה התשע עשרה ועל חלוצי המחקר המדעי בארץ ישראל; על מפות המדידה הראשונות של ירושלים ועל ציורי נוף של ארץ ישראל; על התפתחות ערי הארץ וכפריה ערב מפעל ההתיישבות הציוני. שני החיבורים החדשים עוסקים בירושלים בראשית ימי השלטון הבריטי. הם משחזרים ומנתחים את התמורות בעיר ואת הפעילות לשימורה ולתכנונה בפרק זמן רב חשיבות אך לא נודע זה.