ב חקירות פילוסופיות מחולל לודוויג ויטגנשטיין מהפכה בתפיסת השפה, בתפיסת הפילוסופיה ובתפיסת המצב האנושי. המהפכה הזאת טבעה חותם עמוק לא רק בפילוסופיה אלא גם בענפי מחקר אחרים, ואף התפשטה מחוץ למגדל השן האקדמי-מחקרי אל שדות תרבות שמעבר לו. החיבור המוגש כאן הוא המשכו של הספר ממשמעות לשימוש , והוא עוקב מקרוב, בפרשנות צמודה לסעיפים 693-316 שבספר חקירות פילוסופיות , אחר מהלכה. הטקסט של ויטגנשטיין ייחודי בנוף הכתיבה הפילוסופית: הוא אינו מציג משנה סדורה ומוגמרת, אלא מבטא את לבטי המחשבה שלו, ועשוי מחומריהם. חיבור זה מתחקה אחר דיאלקטיקת המחשבה המוצגת בטקסט המקור, ופוסע עימה בשבילים המפותלים של “מתווי-נוף, אשר נוצרו במהלכם של מסעות ארוכים וסבוכים” (מתוך “פתח דבר” לספר חקירות פילוסופיות ). הוא מציע יד תומכת ל’לימוד בחברותא’ של הטקסט, להתחבטות משותפת בלבטיו ולהעמקת השיחה שאליה הוא מזמין את הקורא. מסת הפתיחה מטעם המחבר מכשירה את הדרך לכך, בהציגה את השאלות והמגמות המניעות את המהלך הפילוסופי של ויטגנשטיין , לפני הכניסה לעובי הקורה של ספרו.

חיינו הנפשיים והמנטליים אינם ניתנים לתפיסה ולהבנה מנקודת מבט ניטרלית המנסה להתערטל מערכים ומנורמות. הם ניתנים לתפיסה רק מנקודת מבט אנושית, שהיא במהותה נורמטיבית ומעריכה. התחום הסובייקטיבי מציב אפוא אתגר בפני הפילוסופיה: כדי שהפילוסופיה תוכל להכיל אותו בתמונת העולם שהיא מנסה להעמיד, עליה ללמוד לראות בנורמות המעצבות את נקודת המבט האנושית דבר הפותח את עינינו לממשות, ולא תבלול המפריע להן לגלות את הדברים כפי שהם באמת. לדרך ראייה זו השלכה גם לתחומי דעת ומציאות אחרים. האיום שנשקף לסובייקטיביות מנקודת ראות פילוסופית החותרת לניטרליות וכן השלכותיו של האיום הזה על הסובייקטיביות ועל דרכי הבהרתה הפילוסופית עומדים במרכזו של ספר זה. הפילוסוף שראה איום זה לעומקו הוא לודוויג ויטגנשטיין: פילוסופיית הפסיכולוגיה שלו, וגישתו הפילוסופית בכלל, מדגימות את כוחה של הבהרה פילוסופית צנועה – שבטיפולה בתחום הסובייקטיבי אין היא מתיימרת לחרוג מאופק ההבנה האנושי. דרך ליבון האיום ולקחו ואגב התמודדות עם גישות אחרות בפרשנות ויטגנשטיין הספר פורש, לראשונה בעברית, את היריעה הרחבה של גישתו הפילוסופית המאוחרת של ויטגנשטיין, פילוסוף שהשפעתו חורגת בהרבה מתחום הפילוסופיה ואפילו מתחום האקדמיה.