עבודותיו ורעיונותיו של לב סמיונוביץ' ויגוטסקי (1896--1934), איש אשכולות שנודע בעיקר כפסיכולוג, כובשות בשנים האחרונות מקום רב השפעה בפסיכולוגיה ובחינוך, למרות שנכתבו לפני שנים רבות. חשיבות משנתו התרבותית--היסטורית הולכת ומתבררת, דווקא משום שכמה גישות פסיכולוגיות מובילות במאה העשרים לא התייחסו לקשר החיוני בין ההתפתחות השכלית של הילד לבין סביבתו התרבותית והאוריינות ולתפקיד של תהליך הלמידה המתוּוך על ידי מבוגרים. הספר חשיבה ודיבור , שפורסם ברוסית ב-1934 לאחר מות מחברו ותורגם לראשונה לאנגלית ב-1962, מתורגם כיום ליותר מעשרים שפות. בתרגום שלפנינו, מן המקור הרוסי המלא, נעשה ניסיון לדייק לא רק בתוכן, אלא גם לשמור על סגנון החשיבה המיוחד של המחבר. ויגוטסקי מבקר בספר בחריפות את תורתו של הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה. במהדורה העברית מובאת תשובתו של פיאז'ה לדברי הביקורת, שנכתבה כשלושים שנה מאוחר יותר. מאמר של ויגוטסקי על רב-לשוניות בילדות - נושא בעל חשיבות רבה במציאות הישראלית – נוסף אף הוא למהדורה העברית. הספר כולל הקדמה - חידת ויגוטסקי - מאת ד"ר בלה קוטיק-פרידגוט העורכת המדעית של המהדורה העברית. המחברת מסבירה בה תרומת רעיונותיו של ויגוטסקי לחינוך כיום. ההקדמה מזמנת גם היכרות עם תולדות חייו הקצרים ומעשיו הרבים ומגוונים של ויגוטסקי האדם והמדען ועם הקשר שלו ליהדות.