בין המאמרים בכרך זה: עמנואל טוב | תרגום השבעים לתורה הוכן מתוך מקורות ארץ־ישראליים שלמה בכר | תבניות מעגליות בחשיבה המקראית אריאל קופילוביץ | השחתת סממני המלוכה ושיקומם: השקפת יחזקאל באשר להנהגת ישראל בעתיד רמה מנור, אבי גבורה ופנינה טרומר | על משמעותו של הפועל 'לֵךְ' במקרא: מפועל תנועה לציין זירוז מרדכי ויינטרוב | דף חדש מן הגניזה של ספר תאגי יגאל בלוך | 'אֶזְרָח' ו'דְרוֹר': שני מקרים של השפעה אשורית על לשון ספר הקדוּשה ומשמעותם לשאלת מועד חיבורו נילי סמט | למקורותיה של מסורת יום ה': הצעה חדשה

כתב העת מוקדש למחקר המדעי של המקרא על כל היבטיו ולחקר המזרח הקדום, בתחומיו הרבים ובקשר שלו למקרא ולתולדות עם ישראל בעת העתיקה. המאמרים בשנתון דנים בטקסטים ובפרשנותם, בדרכי הספרות, האמנות והדעות, ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה, הדת והפולחן, החברה והמדינה ועוד. בין המאמרים בכרך זה: חיים חיון | בין מקרא למדרש: סיפור אברם ושרי במצרים (בראשית יב 20-10) וסיפור הולדת משה (שמות ב 10-1) בניהו ברונר | על חרם אדם ומשמעותו: המקדש כמקום של חופש וצדק חגית שבתאי | תוכחת הנביא והחיבור הצפוני: שופטים ו 10-7 כמקרה מבחן להבנת תהליכי חיבור ועריכה בספר שופטים ובחיבור הדויטרומיניסטי נח חיות | גמול אישי וגמול ציבורי בספר מלכים

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: דוד הנשקה - כיווּן התפילה אל הקודש: משנה כפשוטה והֵדיה בספרות התלמוד ברוך יעקב שורץ - פירוש רבי יהודה החסיד לבראשית מח 20–22 שלם יהלום - תוספות שנץ: מהדורותיו ומאפייניהן ירון בן-נאה - איגרת בלתי ידועה של שבתי צבי על 'שבת הגדול – חג המאורות' גדעון פרוידנטל - התפתחותו של שלמה מימון מהקבלה לרציונליזם פילוסופי

איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות. בכרכי איגוד יתפרסמו מאמרים המבוססים על מיטב ההרצאות שנישאו בקונגרסים העולמיים למדעי היהדות המתקיימים בירושלים בכל ארבע שנים, והכרכים האלה יחליפו אפוא את דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות שהופיעו עד כה. בטוחני ששדרוג זה בצורת הפרסום של הרצאות הקונגרסים יכבד את החוקרים ואת מחקריהם, כי להם נאה כי להם יאה. בכרכים הראשונים של איגוד כונסו מאמרים המבוססים על הרצאות שנישאו בקונגרס הארבעה עשר, שהתקיים בתמוז תשס"ה (אוגוסט 2005). הכרך שלפנינו מוקדש למחקרים בשלושה תחומים: המקרא ועולמו, ספרות חז"ל ומשפט עברי, ומחשבת ישראל. בעריכתו נהניתי משיתוף הפעולה המלא של שני עמיתים: פרופ' אהרן שמש מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' אברהם מלמד מאוניברסיטת חיפה, איש איש על עבודתו ואל משאו. במדור המקרא ועולמו מתפרסמים אחד עשר מאמרים בעברית וחמישה מאמרים בלועזית. מספר גדול זה משקף נאמנה את רוחב התחום ואת רבגוניותו. במבחר שלפנינו בולטת במיוחד ההתקדמות המאומצת בחקר פרשני המקרא ושיטותיהם, תחום ששב להיות מרכזי במדע המקראי בתקופתנו. לצד המאמרים בתחום זה מופיע מגוון של מאמרים בחקר המקרא עצמו על ענפיו השונים, כגון ביקורת התורה וספרי הנבואה, הארכאולוגיה והראליה, ודרכיה של הספרות המקראית. חטיבת ספרות חז"ל והמשפט העברי מיוצגת במדור השני, ובו מופיעים תשעה מאמרים בעברית ושניים בלועזית. מחקרים אלו משתרעים על פני כמה מענפי אילן התלמוד וההלכה, ובפרט ניכר העניין המתרחב והולך בימינו בשאלות הנוגעות לתהליכי גיבושה ועריכתה של ספרות התלמוד והמדרש. נוסף על קבוצת המחקרים הדנים בצדדים הללו של המקצוע מופיעים דיונים בסוגיות שבתולדות ההלכה והמשפט ובסיפור התלמודי. שמונה מאמרים בעברית ושני מאמרים לועזית רואים אור במדור השלישי, המוקדש לחקר מחשבת ישראל לדורותיה ולכל ענפיה. המחקרים מתחלקים באופן טבעי לעיונים בסוגיות הגות ובמשנתם של הוגי הדעות עצמם, על פי כתביהם ועל רקע זמנם והגורמים שהשפיעו עליהם מחד גיסא, ובתוכם כמה מחקרים המשווים בין ראשונים לאחרונים ובודקים את הזיקה ביניהם, ולעיונים בדרכי המחקר ובתולדותיו מאידך גיסא.(מתוך פתח דבר)

במרכז החקיקה הכוהנית שבתורה עומדת חטיבת הפרקים יז-כו בספר ויקרא. חטיבה זו ראוי לכנותה 'תורת הקדושה' בזכות הרעיון המובע רק בה, שקדושת ישראל אינה תוצאה אוטומטית של בחירת ה' בהם אלא צו שעליהם לקיים בכל שעה בזיקה מתמדת לאל השוכן בתוכם: 'קדשים תהיו… והתקדשתם והייתם קדשים… אני ה' מקדשכם'. חידוש תאולוגי זה על כל המשתמע ממנו, ואתו האופי הספרותי המיוחד של ויקרא יז-כו, משמשים הוכחה שתורת הקדושה היא שכבת חיבור נבדלת משאר המקור הכוהני. אולם ניתוח מדוקדק של תכניה מלמד שתורת הקדושה אינה ספר בפני עצמו, החולק על שאר היצירה הכוהנית מכול וכול, אלא היא מעין חטיבת המשך שלה שנתחברה כדי להשלימה על ידי הרחבת יריעתה. ספר זה הוא עיון בשלושת הפרקים הראשונים של תורת הקדושה על כל צדדיהם: תוכנם המשפטי, ההשקפות המתבטאות בהם, הקשרם הספרותי של החוקים האמורים בהם ומקומם של הדברים בתוך מסורות החוק.