האבות נוסעים אל מחוץ לעיר לרגל עסקים, והבנים מנצלים את חירותם לניהול פרשיות אהבים אסורות. בסיוע עבד שהופקד על השגחתם ומלחך פנכה בקי בהלכות משפט, המוכן לעזור תמורת ארוחה דשנה, שני הצעירים המאוהבים משיגים את מבוקשם. האחד נושא את אהובתו לאישה, השני קונה את שלו מידיו של סרסור ומשלחה לחופשי, ואילו מלחך הפנכה הערמומי והנועז – גיבורו הראשי של המחזה – זוכה תמורת שירותיו לארוחות חינם, כל אימת שירצה בכך, בבתיהם של אלה שעמם היטיב. המחזה פורמיו מאת פובליוס טרנטיוס אפר, שהוצג בשנת 161 לפנה"ס, כמוהו כשאר מחזותיו של טרנטיוס, הוא מחזה תככים: היריבים מתחבלים תחבולות ותחבולות נגד מחוכמות, ומתחבולה לתחבולה העלילה מתגלגלת עד לסוף שכולו טוב. מבוא והערות: דבורה גילולה. עיצוב ואיורים: בהיירב.

הצעירים בקומדיות הרומיות, בין אם הם מאוהבים בנערות מבית טוב שישאו אותן לנשים או ביצאניות שאתן ינהלו פרשיית אהבהבים חולפת, הם תמיד המומים מאהבה עד חוסר אונים מוחלט. מזלם שעומד לצדם עבד ממולח העושה במלאכה במקומם ובמזימות ובתחבולות מחוכמות מסיר את המכשולים שבדרך המובילה למימוש האהבה. המכשולים העיקריים לסוף שכולו טוב הם, בדרך כלל, האבות המתנגדים לקשרי האהבה של בניהם. במאבקים שבין האבות לעבדים ידם של העבדים תמיד על העליונה, וכך זוכים הבנים באהובותיהם או בנשותיהם. המחזה האישה מאנדרוס מאת פובליוס טרנטיוס אפר, שהוצג בשנת 166 לפנה"ס, עוסק גם הוא בעימות בין אב לעבדו המבקש לסייע לבן להחזיק באהובת לבו ולא לשאת לאישה את הנערה שייעד לו האב. הסוף כולו טוב, כמובן.

דבר ידוע ומפורסם הוא וכל מי שאזניו בראשו שמע לא אחת, כי בעולמנו העושר איננו נמצא בידיים הנכונות. הצרה היא, שבדומה למזג האוויר, כולם מתלוננים ואיש איננו עושה דבר לתיקונו של המעוות. סליחה, טעות! היה בכל זאת איש אחד, חרמילוס – אזרח אתונה צדיק ועני, כמובן – שהחליט לשנות סדרי עולם. הוא גילה את הסיבה לחלוקה הבלתי צודקת של העושר בתבל: פלוטוס, אל העושר, הוא עיוור ובגלל עיוורונו איננו מצליח למצוא את דרכו אל בתי הטובים והישרים. חרמילוס מחליט לרפא את האל ממומו ותכניתו מצליחה בידו. פלוטוס פוקח את עיניו ומיד משתנים סדרי עולם – הרשעים יורדים מנכסיהם והצדיקים מתעשרים. פלוטוס , המחזה האחרון של אריסטופאנס ששרד בידינו (הוצג בשנת 388 לפנה"ס), משקף את השפל והדלדול, שפקדו את אתונה לאחר מפלתה במלחמה הפילופונסית ואבדן האימפריה הימית, שפגע קשה בכלכלתה ורושש שכבות אוכלוסייה רחבות. המחזה מתאר אוטופיה סוציאלית ויוצר עולם דמיוני, שבו חרמילוס ושאר אזרחי אתונה משיגים עושר ורווחה החסרים להם למעשה. אם לשפוט על פי מספר כתבי היד של המחזה, היה פלוטוס יצירתו הפופולרית ביותר של אריסטופאנס בימי קדם, בימי הביניים ובתקופת הרנסנס. הוסיפה מבוא והערות: דבורה גילולה.

במה מתרברבים חיילים אם לא בכיבושים בשדה הקרב ובשדה האהבה? ואם אין כיסוי להתרברבות, כיצד "מפוצצים" את הבלון הנפוח? על ידי חשיפת פחדנותם וחטיפת נערותיהם. עלילת המחזה "החייל הרברבן" עוסקת בעיקר בדרכים שבהן מרמים את החייל, שרברבנות העבירה אותו על שיקול דעתו, ומוציאים מידו את נערתו בתחבולות מחוכמות. מנצח על המלאכה עבד ערמומי ורב מזימות, גיבורו הראשי של המחזה. חייל רברבן הוא דמות אב מצויה בקומדיה הרומית ומקומה לא נפקד גם מן המחזות האירופאיים של תקופות מאוחרות יותר. הקומדיה החייל הרברבן היא פארסה שעיקר עניינה העלילה וההתרחשויות הבימתיות. יש בה תפקידים נפלאים לשחקנים ושדה פעולה נרחב להצגת יכולת משחק וירטואוזית. המחזאי הרומי פלאוטוס היה פופולארי מאוד ובימי קדם יוחסו לו כמאה ושלושים קומדיות. בידינו נותרו עשרים ואחת בלבד, כולן מבוססות על מחזות יווניים, שאותם הוא תרגם, עיבד עיבוד יצירתי והתאים לקהל הצופים הרומי.