מסע סנטימנטלי בצרפת ובאיטליה , שכתב לורנס סטרן (1768-1713) בשנת חייו האחרונה ולא הספיק לסיימו, הוא הרומן הבשל והמפוכח ביותר שיצא מתחת ידיו, ולכל אורכו מתקיים בו מתח אירוני בין המתרחש מעל לפני השטח ומתחת להם. הגיבור יוצא למסע בצרפת ובאיטליה - בלי תכנון, בלי מטרה מוגדרת מראש ובלי כסף. ימי מסעו עוברים עליו בהסתבכויות, בשיטוטים ובקשירת שיחות עם הנשים והגברים הנקרים לו בדרכו, מתוך סקרנות לדעת הכול על אודות מנהגי הצרפתים, ובעיקר מנהגי הצרפתיות. העלילה בנויה אפיזודות-אפיזודות שהנסיעה ממקום למקום מאפיינת אותן, ותוכנה הוא חיזורים ושיחות ונסיעות ושליחויות שמכתיב ההיגיון הפנימי של האירועים עצמם. המחבר מעתיק את מוקד העניינים משרשרת ההתרחשויות החיצונית אל עיצוב התנודות הדקות של הנפש והרגש. פתח דבר מאת שרה פרידמן.

עולמו של נגיבּ מחפ'וּז נָגיבּ מחפ'וּז הוא גדול הסופרים הערבים במחצית השנייה של המאה העשרים. כל חייו הארוכים (2006-1911), שבהם פרסם 35 רומנים וסיפורים קצרים רבים, עברו עליו בקהיר. יצירתו הנודעת ביותר היא הטרילוגיה הקהירית, שתורגמה לשפות רבות ברחבי העולם. הגירסה העברית, הקרויה בית בקהיר, נעשתה בידי הסופר סמי מיכאל ונדפסה בהוצאת "ספרית פועלים" בשלושה כרכים. בשנים 1999-1969 ראו אור בעברית ספרים נוספים משלו. כל ימיו שחה מחפ'וּז נגד הזרם באהדתו למדינת ישראל ולשלום בין מצרים ומדינת ישראל – ועל עמדתו זו שילם מחיר כבד. ספר זה מתחקה אחר הרומנים של מחפ'וּז ומוודע את קוראיו לעלילות ולדמויות העיקריות המאכלסות את ספריו. מחבר הספר, שׂשׂון סוֹמך, הוא פרופסור אמריטוס לספרות ערבית באוניברסיטת תל-אביב; בין הסופר המצרי הדגול לבין חוקרו התל-אביבי נרקמה ידידות עמוקה, שנמשכה כשלושים שנה, ועליה מספר המחבר בפרק מיוחד בספר זה. ב"קוּנטרס התרגומים" המופיע בסוף הספר מובא מבחר של סיפורים ופרקי-רומנים של מחפ'וּז בתרגום עברי. טקסטים אלה נועדו לאפשר לקורא הצצה י שירה לתוך עולמו של המסַפּר המצרי הדגול.

יצירתו הספרותית-היסטורית של גאיוס יוליוס קיסר כוללת עשר "רשומות" ( Comentarii ) המקובצות בשני ספרים, מלחמת גאליה ( De Bello Gallico ) ו מלחמת האזרחים (De Bello civili). מלחמת גאליה, ובה שבע רשומות שחיבר קיסר ואחת שהתחברה לאחר מותו על ידי מעריצו וידידו אַוּלוּס הירטיוּס, היא אחת הפנינים הספרותיות של התרבות המערבית בכלל והתרבות הרומית בפרט. ברשומותיו אלה, שנכתבו סמוך לתום הקרבות, מתאר קיסר את המלחמות שניהל במשך תשע שנים (50-58 לפנה"ס) עם השבטים הגאלים והגרמאנים, אך הן רחוקות מלהיות דיווח צבאי יבש האופייני ל"יומני מלחמה" רבים. קיסר ניחן ביכולת הבחנה היורדת לפרטי פרטים ולדקויותיו של טבע האדם. בכישרון ספרותי נדיר ובשפה ישירה, נטולת סלסולים ומליצות, הוא משלב מעשי גבורה והקרבה עם תיאורי נוף, צומח וחיות בר, חברות שבטיות ואורחות חייהן. איש צבא יוכל למצוא בספר ניתוחים אסטרטגיים, תחבולות טקטיות ואפיונים של כלי נשק, ציוד לחימה ומצור; היסטוריון של העת העתיקה יסיק ממנו הסברים לכניעת הגאלים והגרמאנים בפני העליונות הרומית; גיאוגרף ימצא עניין בתיאוריהם של חבלי ארץ, נהרות, הרים ויערות; סוציולוג ילמד ממנו רבות על מנהגים ומסורות בקרב שבטים שהיו אז בחזקת פראים, וכל קורא באשר הוא ייהנה מהרצאת הדברים הרהוטה בלבושה העברי החדש. דמותו של קיסר היתה נושא למחלוקת בין מעריציו למתנגדיו למן העת העתיקה ועד ימינו אלה. מעריציו הרבים – ביניהם היסטוריונים קלאסיים, מחבר המסות הצרפתי מישל דה מונטן, נפוליאון בונפרטה, יוהן וולפגנג פון גתה, החוקר הגרמני של דברי ימי רומא תיאודור מומסן והיסטוריונים בריטים – מקלסים אותו כמנהיג ומצביא גאוני ורואים במלחמתו בגאלים את הצלתה של אירופה מידי הברברים. מתנגדיו, ביניהם היסטוריונים צרפתים רבים, לא יסלחו לו על גילויי התאכזרותו לגאלים המובסים וידגישו את הנזק שגרם לתרבות הגאלית, אך אין ספק שהיה לו חלק מכריע בעיצוב דמותה של אירופה המערבית מאז המאה הראשונה לפנה"ס.

אתה, אני והמלחמה שהיתה הוא סיפור אהבה והתבגרות של דנה, אלחוטאית צעירה המשרתת בעמק הירדן במלחמת השחרור. שזורים בסיפורה אירועים קשים, פשעים שהוסתרו שנים רבות ורלוונטיים לישראל של ימינו. עיתונאי מגלה בדרך מקרה את דנה ואת סיפוקה כעבור שנים, אגב פרשת רצח המסעירה את המדינה. הוא היה רוצה לנוח מסוגיות אלה ולחיות את חייו בשקט: יש ארצות שאנשים חיים בהן את כל חייהם, מלידה ועד מוות, בלי מלחמות, בלי רציחות ונקמות, בלא מעורבות בלתי-נמנעת בחיי אחרים... הייתי רוצה לחיות שם, לחיות ולא להיות מעורב. ובכל זאת הוא נוסע לביתה של דנה ושואל את עצמו: למה אתה נוסע אליה? למה אתה כותב את הסיפור שלה? אולי אתה בכל זאת רוצה להתערב? אולי אתה מקווה שלתמונות ולסיפור תהיה השפעה? אורה ארדון עבדה כעיתונאית, כמבקרת רדיו וטלוויזיה וכעורכת תוכניות ספרות ב"קול ישראל". על עבודתה ברדיו זכתה בפרס אקו"ם. ספריה הקודמים רומן בארץ אבותינו (1994) ו המוזה והמחשב שלה (2000) ראו אור בהוצאת כרמל.

אם טוב הדבר בעיניכם, נכבדי, לשמוע סיפור מופלא על אהבה ועל מוות, הטו נא אוזן לקורותיהם של טריסטן ואיסולד המלכה: איך זה את זו עהבה עזה אהבו, גם באושר רב לבלי הכיל גם בייסורים קשים, ואיך מתו באהבתם שניהם גם יחד יום אחד, הוא בעטיה והיא בעטיו. כך מתחיל סיפורם המופלא של טריסטן ואיסולד. הטרוברים, הזמרים הנודדים בין חצרות המלכים, הם אשר סיפרו בשיריהם את הסיפור הזה ואף ליוו אותו בנגינתם. ז'וזף בדיה הוא שליקט את השירים ועשאם לחטיבה אחת, למען כל האוהבים באשר הם שם - ומי ייתן וימצאו בה כל קוראיה תנחומים על הבגידה והעוולות, הכעס והצער, פגעי האהבה ותלאותיה. לספר נוספה אחרית דבר מאת יורם ברונובסקי.