לפני 65 מיליון שנים נחבט בכדור הארץ שביט או אסטרואיד גדול מהר האברסט, וההתנגשות גרמה להתפוצצות חזקה מזו של מאה מיליון פצצות מימן. שברים מאתר ההתנגשות פרצו דרך האטמוספרה ונפלו חזרה ברחבי כדור הארץ. בעקבות זאת התרחשו אסונות סביבתיים נוראים. כשחזרו התנאים להיות נורמליים נותרה רק מחצית ממספר סוגי ומיני הצמחים ובעלי החיים על פני כדור הארץ. סיפור מחריד זה מקובל היום על רבים כפתרון לתעלומת הרצח המדעית - מה גרם להיעלמות הדינוזאורים? בספר כיצד נעלמו הדינוזאורים מספר וולטר אלוורז, אחד מארבעה מדענים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה אשר גילו את העדות הראשונה להתנגשות ענקית, על הרפתקות נועזות בחלקי עולם מרוחקים, על איסוף סבלני של נתונים, על מאבק אינטלקטואלי בבדידות ותקופות ארוכות של תסכול שבסופן פריצת דרך פתאומית. עוד מסופר על ויכוח ציבורי נסער, על ידידויות שנבנו או נהרסו, על רוממות הרוח בעת התגלית ועל השמחה בהיפרשו של סיפור מרתק. תאוריית ההתנגשות, שהייתה שנויה במחלוקת ומותקפת ברבים במשך שנות השמונים, של המאה העשרים קיבלה אישור כשהתגלה מכתש התנגשות ענקי שאת קיומו ניבאה, קבור מתחת לשכבות צעירות יותר לחופו הצפוני של חצי האי יוקטן שבמקסיקו. את מכתש צ'יקשולוב מצאו גאולוגים מקסיקנים עוד ב-1950, אך הוא נשאר בלתי ידוע למדענים במקומות אחרים עד 1991, אז הוכר כמכתש ההתנגשות הגדול ביותר על פני כדור הארץ. גילו של המכתש הוא בדיוק זמן התרחשות ההכחדה הגדולה לפני 65 מיליון שנים. גאולוגים ופלאונטולוגים, שגרסו שנים ארוכות שכל השינויים בהיסטוריה של כדור הארץ היו שקטים והדרגתיים, הוכרחו כעת להכיר בתפקיד המכריע שמילאו קטסטרופות, נדירות ככל שיהיו אך הרסניות ביותר, כמו ההתנגשות שחיסלה את הדינוזאורים.