הספר עוסק ביחס שבין מקורות היהדות ההלכתיים וההגותיים לבין מערכות ערכים ותופעות הנתפסות כמצויות מחוך לעולם היהדות. הספר מתמודד עם התפיסה שהיהדות היא מערכת אוטרקית וטוטלית, היינו מספקת לעצמה, מתוך עצמה, את מכלול הערכים והנורמות. המאמרים הכלולים בספר חושפים את המורכבות ביחסי הגומלין שבין היהדות לבין המציאות האנושית, התרבותית והערכית המצויה כביכול מחוצה לה. מבין שיטי הספר עולה שהיהדות עצמה מתעצבת תוך דיאלוג מתמיד בין הפנים שהוא מכלול ערכיה, לבין החוץ עמו נמנים שאר הערכים המכוננים את הקיום האנושי. הספר מזמין את קוראיו לקחת חלק בשיח הבין-תרבותי המתמשך ששורשיו נטועים במסורת ונופיו מציבים אפשרויות רלבנטיות להווה. הספר עוסק בצירי העימות הבאים: מחשבה פוליטית, ציונות, הלכה ומשפט ויהדות ומודרנה.