בשנת 1980 ביקשה הוצאת איינאודי האיטלקית לפרסם סדרת אנתולוגיות אישיות של מחברי ההוצאה. פרימו לוי נענה לאתגר במהירות והגיש את בעקבות השורשים : שלושים קטעים משלושים יצירות מופת מספרות העולם, מלווים בשלושים הקדמות קצרות פרי עטו. כל הקדמה שכזאת היא הערה מבריקה על היצירה, ולא פחות מכך היא מלמדת על פרימו לוי עצמו – כמין דיוקן עצמי, שבו הצייר מפיק את קלסתרו מחומרים שיצרו אחרים. בקטעים אלה שבאנתולוגיה – הרואה אור לראשונה בעברית, בתרגומים המקוריים ובתרגומים חדשים – אפשר להיווכח בכמה מן ההשפעות האתיות והאסתטיות החשובות על פרימו לוי ועל יצירתו. לוי מצטט כאן מתוך איוב, לוקרטיוס, רבלה, באבל, שלום עליכם, סנט אקזופרי ועוד, אך גם מתוך מוצא המינים של דארווין ואפילו מתוך כימיה אורגנית מעשית . כך אפשר לעקוב אחר השכלתו הענפה והמגוונת, ההומניסטית והמדעית, השורשים שמהם צמחה יצירתו הספרותית הייחודית.

ארץ ישראל לא הייתה המאחז הקולוניאלי היחיד שעבר מריבונות אירופית לעצמאות בין שנות הארבעים לשנות השישים של המאה העשרים; תהליכים דומים התרחשו בטריטוריות קולוניאליות של האימפריה הבריטית והצרפתית במזרח אסיה, במזרח התיכון ובאפריקה. עם זאת, סיפור הקמתה של מערכת הממשל הישראלית ניכר במספר מאפיינים ייחודיים, כאלה ההופכים את המקרה הישראלי למעניין במיוחד. הספר נערך כמחקר היסטורי המנתח את תהליכי התכנון וההקמה בפועל של מערכת הממשל הישראלית, עם דגש על המתח שנוצר בין צרכים פוליטיים-מפלגתיים מחד, לבין צרכים מנהליים-מקצועיים מאידך, ומתמקד בשאלות הבאות: כיצד הוקמה מערכת הממשל בפועל? באיזו מידה הושפע תהליך ההקמה מהניסיון הבריטי-מנדטורי ובאיזו מידה הושפע מהממסד היישובי? באיזו מידה השפיעה המלחמה על עיצוב מערכת הממשל? וכיצד השתלבו גורמי הביצוע השונים במהלך ההקמה? ד"ר יונתן פיין מרצה בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, משמש יועץ אקדמי במסלול לממשל בבית הספר הבינלאומי ע"ש רפאל רקנאטי ועמית מחקר במכון הבינלאומי ללוחמה בטרור.