עם תום הגילויים הטקסטואליים של פיוטי הגניזה ולאחר שהעיסוק הפילולוגי בהם מיצה את עצמו, הגיעה השעה לשאול שאלות מסוג אחר. הקורפוס העומד לרשותנו רחב די הצורך לדון בשאלות של מהלכים גדולים והקשרי תרבות רחבים. בין השאר דן ספר זה בשאלת היחסים בין תרבות השיר ובין תרבות הדרשה, בין העברית לארמית של התרגומים, בין חשיבה רציונלית למיסטיקה של יורדי מרכבה, בין שירת הקודש לשירת חצר ביזנטית. גם הצד החומרי נדון בפרקי הספר. בגולן נרשמו פיוטים מקומיים על גבי פפירוס, בעזה העתיק אותם בשלב מאוחר יותר פייטן, שהיה גם דיין מקומי, על גבי נייר. חלק מהפיוטים גם הגיע לפוסטאט (קהיר העתיקה) כתובים על גבי קלף מחוק, שהכתב התחתון שלו מורכב מכתבים פגניים או נוצריים. מן הקהילה שאימצה את יצירותיו של פייטן ומכאן אל מחזורי התפילה האירופיים ואל מנהגי התפילה עשו הפיוטים דרך ארוכה ומאבק הישרדות לא קטן, מארץ-ישראל ליוון ואיטליה, ומשם לאשכנז וצרפת. מבעד לכל השכבות הללו ספרנו מנסה להפליג גם אל עולם הרוח והיצירה.

Yehuda Halevi: Poetry and Pilgrimage follows the life story of the greatest Hebrew poet of medieval times from his first publication in Christian Toledo to his heroic journey toward Zion from Muslim Spain. The description is based, for the first time, on the entire collection of his poetry- the Diwan , which was edited and reedited between East and West at every important crossroad of his life. This in turn is done through comparison to autobiographical letters and contemporary correspondence discovered and collected over the past 50 years in the Cairo Geniza collections. Documentary material and Literary works, which were shun behind the iron wall in The Russian National Library in St. Petersburg, are woven for the first time into one, enabling us to examine closely the intricate relationship between old Jewish traditions and the ideological heritage associated with Halevi's innovative writings in prose and in poetry. Confronting Halevi's "Zion, will thou not ask"? opens the study which is mainly concerned with the story of Halevi's odyssey from Christian to Muslim Spain and eventually to Egypt, including the epic quest to the beloved yet fatal Zion. Professor Joseph Yahalom Studies and teaches Hebrew poetry at the Hebrew Literature Department of The Hebrew University in Jerusalem.

בליבבתני מכונסים עשרה סיפורי אהבה עבריים בנוסח דקמרון, הכתובים על דרך המקאמה הערבית, סיפור מחורז המנומר בשירים. במרכזו עמודת דמות האנטי גיבור, נווד זקן שעורמתו ושנינותו עושים אותו לגיבור בכל מקום ומקום שהוא מזדמן בו. וזה קורה לא פחות מחמישים פעם בספר מקאמות שבו לכל סיפור גדול בהומור מוקדש פרק בעלילותיו המתמשעות של הגיבור. כיצד הופך גיבור כזה למאהב? כאשר את מקומו של הזקן הנודד תופס צעיר זר ובלתי מוכר המופיע במקום חדש וכובש את ליבה של בת המלך, ואחר כך גם את הממלכה כולה. גם אופייה ההומוריסטי של המקאמה נראה לכאורה לא הולם את עומק הרגשות של סיפור האהבה, אך כאן נכנסים לתמונה מוטיבים מעולמה של האהבה האפלטונית. לסיפורים המשעשעים האלה יש לעיתים ממד עומק נוסף שבו הגיבור מתאהב בימימה הלא היא תורתנו התמימה. מלבד יסודות אלה משוקעים בסיפורים יסודות מסיפורי רומנס נוצריים בנוסח אבירי השולחן העגול. בדרך זו מתקבלים שעשועיו וכתבי האהבה השנונים של הגיבור ברצינות תהומית על ידי נזירה צנועה, ואף מביאים למותה הטראגי. הגבר המפתה אמנם יוצא מנצח בהתערבות שהתערב על יכולתו להפיל את האישה בפח, אבל מפסיד תוך כדי כך את מעמדו כגיבור הסיפור לטובת שותפתו הרגישה, היא היא הגיבורה האמיתית של סיפור אהבה אחר. המחזר הוא גבר זקן שאבד עליו כלח, ואביה של הגיבורה הצעירה כופה עליה את הנישואין על אף התנגדותה הנמרצת. עונשו של האשמאי הזקן אינו מאחר לבוא. מעבר לכל הזרמים וההשפעות, רגשות האהבה הכנה, שלא נשתנו מאז ימי הביניים ועד ימינו אנו, ממשיכים לפעפע בסיפורים אלה המושכים כל לב. המחבר, יוסף יהלום, הוא מן האוהבים הגדולים של שירת ימי הביניים ושל הסיפור המחורז. עניינו העיקרי הוא במגעים של ספרותינו עם ספרויות הסביבה למן ראשית התקופה הביזנטית (פיוט ומציאות בשלהי הזמן העתיק, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1999) ועד סף הזמן החדש (מנגינות תורכיות - המנונות עבריים: הרפתקה בין תרבותית מן המאה השש-עשרה, האקדמיה ההונגרית, בודפשט 1995).

שירת חייו של ר' יהודה הלוי הוא סיפור חייו של גדול משוררי ימי הביניים העבריים מאז פרסומו בטולדו שבספרד ועד מותו עם קטיעת מסעו ההרואי לארץ ישראל ולירושלים. התיאור מבוסס בפעם הראשונה על כל קובצי השירה, הדיוואנים, שנערכו בתחנות חייו החשובות של המשורר במזרח ובמערב. הכול מתוך השוואה ועימות עם מכתביו האוטוגרפים ועם מכתבי בני הדור שנתגלו ונאספו במשך חמישים השנים האחרונות בגניזת קהיר. החומר התיעודי, יחד עם החומר הספרותי שהיה גם הוא גנוז במשך שנים ארוכות מעבר למסך הברזל, נשזר כאן לכדי מסכת אחת. בחיבור נבחנת מערכת היחסים המורכבת של היהדות עם מורשתם הרעיונית של שירי הלוי שבאה לידי ביטוי בניסוח הכתובות בראשי שירים, במסירתם, ובדרכי גלגולם לאורך הדורות, ואף בדרכי קיטועם ועיבודם. בעימות עם 'ציון הלוא תשאלי' נפתח הספר, והוא נחתם בבחינה של דרכי העריכה ובזיהוי העורכים השונים של הדיוואנים. גוף החיבור עוקב אחרי קורותיו של האיש הגדול בשלושת מעגלי חייו המרכזיים, בספרד הנוצרית, בספרד המוסלמית ובמצרים, כולל המסע לארץ ישראל – שם מצא את מותו.

מחקר זה, המקיף כחמש מאות שירים ממיטב השירה העברית בספרד בתקופה הערבית, מתחלק לשני חלקים עיקריים: שירי חול ושירי קודש. סידור השירים בתוך כל אחד מהחלקים דומה במידה רבה לדרך מסירתם של השירים בימי הביניים. שירי החול מסודרים - כנהוג בדיואנים - על פי המחברים, ואילו שירי הקודש - כנהוג במחזורי התפילה - על פי ייעודם בעבודת הקודש.

ספרו של פרופסור יוסף יהלום על היצירות הקדומות ליום הכיפורים הוא ספר חשוב ומרתק. מעט יצירות קודמות נשתמרו לנו מז'אנר ה'עבודה' ליום הכיפורים. והנה מפרסם עכשיו פרופסור יהלום שתי יצירות חדשות כאלה, קדומות ביותר, מונומנטליות בגודלן ומעניינות בתוכנן. הוא חזר ובנה יצירות אלה מקטעים וקרעים של שבעה-עשר כתבי-יד שונים, שהיו כלולים בגניזה הקהירית ונתפזרו בעולם. עצם הצגת הטקסט הארוך בקריאה מהימנה יש בה השבת אבדה יקרה לספרות הקדומה. ליצירות אלה צירף המחבר פירוש מפורט ונרחב. הוא מפרש את האמור בפיוט לאור מקבילות בפיוטים, מדרשי חז"ל, ספרות חיצונית של ימי הבית השני ולעיתים גם טקסטים אחרים. הקורא יוצא נשכר, שכן תוך כדי העיון בו נחשפים מקורותיו ודרך טיפולו של הפייטן בטקסט המקראי בהשוואה למקורות קדומים אחרים והעולם הרוחני שבתוכו הוא עומד. הן הפיוט והן הביאור חשובים לעוסקים בספרות ישראל בעת העתיקה; גם הקורא שאיננו מתעניין באופן מקצועי בפיוט יכול לקרוא, להבין וליהנות מפיוט זה כשהוא נעזר בביאורו של המהדיר. פרופסור יהלום צירף מבוא מפורט, ולפיו ה'עבודה' העיקרית בספר זה קדומה ל'עבודה' הקלאסית של יוסי בן יוסי. במחקרו הוא מציג את היחס בין שתי ה'עבודות' המתפרסמות כאן, יחסם לחיבורים אחרים ולענייני ספרות.

ישנם בחוברת תוכן עניינים ותקצירים באנגלית.

מאז תקופת ההשכלה ועד ימינו כמעט, היחס לפיוטי בית הכנסת היה מלווה רגשות עזים. ממצאי הגניזה הקהירית ההולכים ומתלבנים בדורות האחרונים העלו שדווקא כאן נשתקעה פנינת שיר נדירה, שמוצאה בתקופת מעבר מיוחדת במינה בין הספרות העברית העתיקה ובין ספרות ימי הביניים, בין מכורתה הטבעית של השירה העברית בארץ ישראל ובין מרכזיה האחרים בגולת איטליה ואשכנז, בין סביבה לשונית שמית (ארמית בעיקר ומאוחר יותר גם ערבית) ובין סביבה זרה לחלוטין לרוח העברית. הרבה מן המלאכותי והמאולץ בסגנונה הספרותי של שירה זאת קשור בתנאיה המיוחדים של הלשון העברית בשלבים המוקדמים של הפיכתה ללשון ספרות, אשר אינה משמשת בד בבד את כל צורי החיים. חידוש הדיבור העברי והלאומיות העברית בארץ ישראל מאפשרים באופן פרדוקסלי גישור מחודש עם גילויי היצירה האחרונים במכורת הספרות העברית בתקופה הביזנטית. בעקבות המגמות החדשות מתמודד מחדש גם ספר זה עם מורשת שיר יקרה שנשתקעה לבלי הכר כמעט.