מה לפילוסופיה מוסרית ולחינוך? דומה שאין תשובה חד-משמעית לשאלה זאת. ביסודו של דבר, חינוך עניינו דוגמה אישית, הרגל, הכושר להפעיל בשום שכל אהבה, כבוד, דאגה, רצון; לעתים פחד, אהדות וסלידות; כושרו של אדם לגלות אצל אדם אחר משהו שיש לו הד בעצמיותו הוא. אלה כוחות רגש והרגל שאינם תוצאה של פילוסופיה. כיצד אם כן יכולה הפילוסופיה לתרום לחינוך? כיצד יכולה הפילוסופיה לתרום לשינוי? על ידי כך שתַרווה ברעיונות, ביעדים ובמצבים פילוסופיים את כוחות הרגש וההרגל ואת הדמיון המזין כוחות אלה. לשם כך לא די בכישרון פדגוגי; דרושה גם הגות. מחנכים דגולים מסתמכים על הניסיון, הרגישות, האינטואיציה וההזדהות כאשר הם מיישמים רעיונות המפרים את עבודתם. זהו תפקידה של הפילוסופיה החברתית והמוסרית בעבודת החינוך. פילוסופיה מוסרית יכולה לתרום לשינוי על ידי הדגשת האחרות והשוני בין בני אדם, לא רק בדרך של הכללה אלא גם בדיאלוג ודיון רציונלי. הפילוסופיה יכולה לשרת את החינוך המוסרי בכך שתיצור דיון חופשי, שיח מנומק, ותסלול את הדרך להכרת השוני – שוני רציונלי, לגיטימי ובלתי נמנע. הוגי דעות מתחומים שונים מבררים באסופת מאמרים זו סוגיות של חינוך מוסרי הניצבות כאתגר בפני חברות מגוונות ורב-תרבותיות. נדונה בהם, בין היתר, שאלת הסובלנות, מקורותיה ואחיזתה בדתות השונות ומקומה בתנאי זמננו.

ההקדמה המפורסמת של הגל לפנומנולוגיה של הרוח היא פנינה פילוסופית מבריקה ושוכנת עומק, הדורשת אורך נשימה ממי שרוצה לצלול אליה. לכן בצד התרגום ניתן ביאור שיטתי עוקב ומפורט, פרי עטו של ירמיהו יובל, שהוא חיבור פילוסופי בפני עצמו. צירף מבוא וביאור שיטתי: ירמיהו יובל

זוהי מהדורה עברית שנייה ומורחבת של ספר זה, שמאז יצא לראשונה באנגלית (בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 1980) נתקבל בקרב קהילת חוקרי הפילוסופיה בעולם כסולל דרך חדשה בחקר קאנט. הספר מראה כי הרצון המוסרי הבסיסי ("הרצון הטהור") מתרחב אצל קאנט לכדי רצון היסטורי, החותר לעצב מחדש את העולם האמפירי לאור מושג "הטוב העליון בעולם". בכך קאנט בונה שלב שני, תוכני וקונקרטי יותר, בתורת המוסר והמעשה שלו. ספר זה משלים את "קאנט וחידוש המיטאפיסיקה", ספרו הראשון של פרופסור ירמיהו יובֵל על קאנט (בהוצאת מוסד ביאליק), ויחד הם מציעים פירוש מחדש של שיטת קאנט כולה. במרכז הפירוש הזה עומד מושג "האינטרסים של התבונה", שגילוי חשיבותו המרכזית אצל קאנט הוא אחד מחידושיו של יובל. הואיל ואינטרס התבונה אינו יכול לבוא על סיפוקו המלא בתחום הידיעה – יש בו יותר "ארוס" מ"לוגוס" – ראה קאנט צורך לכוון את העודף הזה לתחום המעשה המוסרי וההיסטורי. במהדורה מורחבת זו נוסף פרק חדש, המנתח את תורת המוסר הבסיסית של קאנט במונחי תורת הרצון שלו ומראה כיצד היחס בין מרכיביה השונים של הפעולה המוסרית בא לידי ביטוי ביחס בין הניסוחים השונים של הציווי הקטגורי הידוע של קאנט. המחבר טוען בין היתר שההכרה באדם כבתכלית לעצמה אינה נגזרת מעקרון ההכללה (אוניברסליזציה) של הרצון, אלא היא כבר מונחת ביסודו ומעניקה לו ערך מוסרי.

This volume contains the proceedings of the First Jerusalem Philosophical Encounter – started by the Hebrew University Institute of Philosophy, which took place on December 28-31, 1974. This volume is divided into three parts. Part One discusses systematic issues in the philosophy of history and action, representing a number of contemporary viewpoints, such as the hermeneutical, the analytical, and the phenomenological. Part Two represents the subject in historical perspective from Kant to Hegel, Marx, contemporary Marxism and Sartre. Part Three discusses what is living and what is dead in the philosophy of history, starting with Raymond Polin's challenging address and continuing with a panel discussion.