(נולד ברחובות ב-1958) דובר ארגון יש גבול, ארגון שמאל רדיקלי, ופעיל חד"ש.

מנוחין שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים והגיע במהלך שירותו הצבאי לדרגת רב סרן. בעת מלחמת שלום הגליל סירב להתייצב לשרות מילואים במלחמה אותה הגדיר כמלחמת ברירה אנטי-דמוקרטית, ונידון ל-35 ימי מחבוש בכלא 6. הסירוב להשתתף במלחמת לבנון והכליאה בכלא הצבאי היו תחילת דרכו הציבורית של מנוחין. בשנים שחלפו מאז עוסק מנוחין בחינוך ציבורי למחויבות לדמוקרטיה, בארגון פעילות נגד הנוכחות הישראלית בשטחים המהווה לתפיסתו כיבוש ודיכוי של האוכלוסייה הפלסטינית, בארגון הפגנות מול בתי כלא שבהם כלואים סרבני שרות, בתמיכה כלכלית באסירים, ובגיוס תמיכה בינלאומית בסרבנים.

משנת 1994 עד 1998 מנוחין ריכז את פעולתה של "הקואליציה לחופש המידע" - קואליציה של עשרות ארגוני חברה אזרחית שיזמו, ניסחו ונאבקו יחדיו לשם חקיקת חוק חופש מידע בישראל. פעולות ארגוני הקואליציה הובילו לכך שבשנת 1998 נחקק החוק אותו יזמו- חוק חופש המידע. חוק זה הגדיר מחדש את המידע הציבורי כרכוש הכלל שנמצא בידי מוסדות השלטון כנאמנים וששינה באופן מהותי את מערכת היחסים שבין מוסדות השלטון והאזרחים.

מאז תחילת אינתיפאדת אל אקצא, החל מנוחין לפעול נגד הפרות של זכויות אדם, לתפיסתו, בשטחים. בין היתר אספה תנועת יש גבול ראיות לכאורה נגד פוליטיקאים וקציני צה"ל שלקחו חלק בתכנון חיסולו של סאלח שחאדה בעזה ביולי 2002 שבוצע באמצעות הפצצת ביתו, פעולה בה נהרגו 15 אזרחים ועשרות נפצעו. מטרת איסוף הראיות הייתה להביא לחקירת הפגיעה באזרחים, ובמידה שתתברר אי-חוקיות הפעולה, להביא להעמדתם לדין בלקיחת חלק בתכנון וביצוע פשעי מלחמה בבתי משפט בארץ. כישלון המאבק המשפטי בארץ הביא ארגוני זכויות אדם בעולם, ובעיקר ארגונים פלסטיניים, לטעון כי במדינת ישראל לא ניתן לחקור ולשפוט פושעי מלחמה ולהגשת תביעה וצו מעצר בבריטניה נגד האלוף במילואים דורון אלמוג, ששימש כאלוף פיקוד דרום בעת הריגתו של שחאדה. כך גם הוגשו תביעות דומות נגד הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון, וראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר. פעילות זו של הארגון גרמה לסערה ציבורית גדולה, וקריאות מצד גורמים בימין לשפוט את הארגון ומנוחין כבוגדים בעמם.

מנוחין מלמד מחשבה מדינית במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמכללת ספיר, בנוסף משמש מנוחין כמנהל מכון שפינוזה בירושלים.


מנוחין הוא חתן פרס Oscar Romero Award לשנת 2003 על מחויבות לאמת ולצדק.
הוא ערך את הספר 'על דמוקרטיה וציות' (ת"א: סימן קריאה, 1990) והיה עורך שותף של 'גבול הציות' (ת"א: סימן קריאה, 1985).