ח'ליף החסידה הוא סיפור הצמיחה והחניכה של נער מאושר, בן טובים, המתוודע בדרך לא דרך אל כפילו העני והמיוסר. תוך כדי כך נפרד הצעיר אט אט מביתו, מקורביו ומעלומיו, יוצא מסביבתו המוכרת אל העולם הרחב ונעשה גבר במציאות חיים מורכבת וסבוכה. בה בעת הספר מגולל תיאור מדוקדק ומפעים של הגבולות המיטשטשים תדיר בין הערות לבין החלום, בין ההגינות והיושרה לבין הסטייה, ההידרדרות והפשיעה, בין הצלילות והבינה לבין רוח העוועים של הטירוף. בתוך מציאות היומיום השגרתית והמקובלת בחייו של בחור העושה את צעדיו הראשונים בעולם המבוגרים, ובחלל ההזוי והמעומעם של חלומותיו, תשוקותיו, סיוטיו ומאווייו, רוקם ח'ליף החסידה ברגישות ובפרוטרוט את תיאור המחיצות המהותיות שקיומן נחוץ, ולפעמים אף הכרחי, לפענוח צומן ייחודו האישי של כל אדם, וכן לצורך שמירה על שפיות הדעת הנכספת. מיהאי בביץ' (1883-1941), הומניסט ומודרניסט משכיל, כתב את ח'ליף החסידה, ספרו הראשון המתורגם לעברית, בשנת 1913, אבל הספר ראה אור בפעם הראשונה רק בשנת 1916. ח'ליף החסידה הוא אחד מספרי המופת שתלמידי תיכון וסטודנטים למדעי הרוח בהונגריה נדרשים לקרוא במסגרת לימודיהם. אחרית הדבר אשר צירף לתרגומו המשורר רמי סערי דנה ביצירתו של בביץ' ושופכת אלומות אור אחדות על כמה מנפתוליו של ח'ליף החסידה.