המאורעות שהתרחשו עם צאתם של צבאות הצלבנים לעבר ירושלים, בחודשי האביב והקיץ של שנת תתנו (1096), נחרתו עמוק בזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי. הם יצרו בזיכרון זה תבנית מוקדמת ואב-טיפוס לפורענויות שהתחוללו מאוחר יותר. בני התקופה ואף יותר מכך הבאים אחריהם, ובתוכם היסטוריונים, העניקו לאירועי אותם ימים שפע של משמעויות ופרשנויות. האם היוו גזרות אלה מפנה בקורות יהודי אירופה? האם בישרו עידן חדש, שבו נשתנה מעמד היהודים באורח יסודי ביחס לתקופות קודמות? מהי מידת מהימנותן של הכרוניקות העבריות המתארות את תגובת היהודים על הרדיפות? האם יש להתייחס אל הכרוניקות כאל ספרות היסטורית? תהיינה אשר תהיינה הכרעותינו באשר למציאות ההיסטורית בשנת 1096, ההשלכות של גזרות תתנו על חיי היהודים במרכז אירופה ובמערבה היו ללא ספק מקיפות ומרחיקות לכת. הגזרות טבעו את חותמן בתודעתם, במנהיגיהם ובכל תחומי החיים של יהודי האזור ואף מעבר לו. המאמרים המוגשים בקובץ נכתבו בידי מיטב המומחים בתחום, הם פרושים על פני יריעה רחבה ודנים בכל ההיבטים החשובים של גזרות תתנו – בראליה ובתודעה, בדימויים ובהזיות, של היהודים ושל הנוצרים.

הקובץ עוסק בתהליכי השינוי שעברו על אזור הספר הרומי בגרמניה במעבר מן העת העתיקה לימי הביניים המוקדמים. הוא דן בארגון פוליטי של שבטים וערים, בעיצוב הארגון הכנסייתי, במבנים שבטיים ובתפקוד הכלכלי-המנהלתי של הערים וכן בגבול הרומי במזרח התיכון, בהשפעת הכיבוש הערבי על חקלאות המזרח התיכון ובעיצוב יחס הנצרות ליהודים בחוק הרומי.

משבר עמוק ויסודות של המשכיות משמשים זה לצד זה בתולדות גרמניה למן שנת 1945 – תום מלחמת העולם השנייה – ועד ימינו. צירו של הספר הוא שנות הטראומה של מלחמת העולם השנייה ושנות החידלון שלאחריה, שפקדו את הגרמנים. הספר בוחן אם וכיצד התגברה מערב גרמניה על הטראומה. בבחינה זו משתתפים שישה גרמנים וישראלי אחד, כל אחד מזווית ראייתו. העיון אינו אקדמי גרידא, אלא הוא מביא לידי ביטוי גם עמדות פוליטיות והערכות אישיות שונות ומייצגות.