מהו יחסו של גדול המספרים העבריים שי עגנון אל כתיבתו האמנותית? מהי בעיניו זהות יהודית בעידן המודרני? כיצד מתמודד עגנון כמספר ציוני עם המתח בין יהודים לערבים? כיצד הוא מאיר מצבים פרטיים כלל-אנושיים כגון שיגעון או יחסים שבינה לבינו? מהי דרכו האמנותית הייחודית בשימוש במוטיב ספרותי שגור או בצורה ספרותית 'פשוטה'? שאלות אלה ואחרות נידונות בספר הקמט שבעור הרקיע . כל אחד מפרקי הספר מוקדש לבירור שאלה אחת, אך מכלל הדברים מצטיירים קווים הקושרים בין דרכי ההתמודדות השונות של עגנון או בין סוגיה לזולתה, ובתוך הפרקים נטווים קשרי קשרים בין יצירות שונות. בין שהדיונים נבנים על יסוד עיון ביצירות רבות ובין שהם נבנים על יסוד התמקדות ביצירה בודדת – הם מציגים תפיסה מקפת של עגנון. הצגה זאת מרבה להפנות את הקורא ל'עיון צמוד' בדפים ובקטעים עגנוניים, ובכך היא ממחישה את כוח מחברם.