כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אלחנן ריינר יהושע הוא רשב"י, חצור היא מרון: לטיפולוגיה של סיפור ייסוד גלילי (עוד פרק בעולמו הדתי של היהודי הגלילי) ג'יימס נתן פורד ואלון תן עמי קערת השבעה על שם רב משרשיה בר קאקי שולמית אליצור להשלמת שני השערים הראשונים בספר 'אשא משלי' לרב סעדיה גאון מתי הוס פתיחתה של המקאמה 'נאום טוביהו בן צדקיהו' ליוסף בן יהודה אבן שמעון יוסי עופר מדוע טעה רמב"ן בקריאת הכתובת שעל מטבע השקל? חנן חבר הטראומה של בעלת הארמון בצלאל בר-כוכבא האיסיים, היו גם היו רחל אליאור איסיים, או הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם. תשובה לב' בר-כוכבא, 'האיסיים, היו גם היו'

דון וידאל בנבנשת, אחד מאחרוני המשוררים העבריים שפעלו בספרד הנוצרית, פרסם את 'מליצת עפר ודינה' בסוף המאה הארבע עשרה או בראשית המאה החמש עשרה בסרגוסה שבארגון. היצירה כתובה בפרוזה מחורזת שמשולבים בה שירים שקולים ומורכבת משני חלקים: סיפור מעשה הומוריסטי ומפולפל ופירוש המעניק לו משמעויות אלגוריות מוסריות. סיפור המעשה עוסק בזקן עשיר ומכוער הנושא לאישה נערה צעירה ומת עקב נטילת כמות מופרשת של סם מעורר תאווה לאחר שלא הצליח לממש את הנישואים. חשיבותה של 'מליצת עפר ודינה' באיכויותיה הספרותיות המרשימות ובהיותה חוליה היסטורית חשובה בהתפתחות הסיפורת העברית בימי הביניים. נוסף על כך מעורר הקישור בין סיפור העגבים לפירוש האלגורי שורה של שאלות תאורטיות מרתקות הנוגעות למעמדה של האלגוריה הסיפורית. הספר כולל עיון בהיבטים היסטוריים, ספרותיים ותאורטיים של 'מליצת עפר ודינה' ומהדורה ביקורתית בלוויית חילופי גרסאות, ביאורים ומקורות. בנספח מובאת מהדורה ביקורתית של ה'הלצה', חיבור הומוריסטי על אחד מחבריו של דון וידאל בנבנשת שעל אף היותו ידוע כמאהב רב מעללים תש כוחו למרבה הבושה דווקא בליל כלולותיו.