עץ ההדר עמוס הפרי, מסמליה המובהקים של ההתיישבות הציונית, נקשר בתודעתם של רבים עם פועלה של תנועת העבודה. אולם הפרדסנות העברית מראשיתה ועד להקמת המדינה הונהגה דווקא בידי אנשי היזמה הפרטית, מתנגדיה של תנועת העבודה. הספר 'פריחת ההדר' מגולל בפעם הראשונה את סיפורה הבלתי ידוע של הפרדסנות העברית, שהייתה ענף כלכלי מרכזי בתקופה שמדובר בה. בספר מוצגת תפיסתם האידאולוגית של הפרדסנים הפרטיים, שהציבו אלטרנטיבה לתפיסה הלאומית - הסוציאליסטית של תנועת העבודה, ומנותחת פעילותם הכלכלית והיזמית. כמו כן משורטט דיוקן חברתי של הפרדסנים ומותווית התפרוסת הגאוגרפית של מפעלם. המחבר מפריך כאן סטראוטיפ שגור של הפרדסנים כאיכרים חסרי תחכום ופתיחות לעולם המודרני. הוא מוכיח שרבים מהם היו מודעים לשכלולים הטכנולוגיים והארגונייס שהונהגו בעולם המערבי, במיוחד בפרדסי קליפורניה המשגשגים, ואף דאגו לייבאם לארץ ישראל. חלק נכבד ממחקר זה מוקדש לפרדסנות הערבית - הפלסטינית, שלא נפלה בהיקפה מן הפרדסנות העברית, וכולל דיון ביחסי הגומלין המורכבים שנתהוו בין שני מגזריו הלאומיים של ענף ההדרים הארץ - ישראלי. לפנינו מחקר חדשני השופך אור על תופעה מרכזית בתולדות ההתיישבות הציונית, שסיפורה טרם סופר. דר נחום קרלינסקי הוא מרצה להיסטוריה של העת החדשה באוניברסיטת בן - גוריון בנגב ועמית מחקר במרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרסם בשנת 1998 את ספרו היסטוריה שכנגד: איגרות החסידים מארץ ישראל - הטקסט והקונטקסט .