בראשית האלף השני לפנה״ס עלו לגדולה במסופוטמיה (עיראק וסוריה של היום) בתי מלוכה שונים, אשר התחרו זה בזה על השליטה בארץ הפרת והחידקל. המשותף לכל אותן שושלות היה מוצאן האמורי. המחקר ההיסטורי שלפניכם, המבוסס על מקורות רבים בכתב היתדות (כתובות-מלכים, מכתבים, קובצי חוקים, תעודות כלכליות, ועוד) ועל ספרות מחקרית עדכנית, מציג – לראשונה בעברית – מבט מקיף ומעמיק על תקופה מכרעת בתולדות המזרח הקדום (1600-2000 לפנה״ס לערך), המוכרת בשם התקופה הבבלית העתיקה. תולדות ערי-הממלכה השונות (כגון בבל וחַ׳מוּרָפּי בראשה, או מארי ומלכהּ האחרון זימרי-לים, או אֶכַּלָּתום ואשור בימי סַמסיּ-אַדּוּ) נסקרות כאן בפרוטרוט, תוך הבהרת הרקע הגיאוגרפי של האזור והזיקות השבטיות המורכבות שהתקיימו בין הממלכות האמוריות השונות באותה עת.

כיצד נולדת סוגה ספרותית? כיצד היא נעשית מוכרת ולעתים אף מחייבת? מי קובע את סוגתו של טקסט? האם טקסט נתון שייך בהכרח לסוגה אחת בלבד? האם ניתן למצוא טקסטים חסרי סוגה? האם במערכת ספרותית נתונה מתקיימת רק חלוקה גנרית אחת, או שמא ניתן לזהות בה חלוקות גנריות שונות, חופפות או אף סותרות? האם יש מהפכות גנריות? בשאלות אלה ואחרות עוסקת אסופת המאמרים הזאת, הנפרסת על פני מגוון ספרויות עתיקות: הספרות המסופוטמית הקדומה, הספרות המקראית, הספרות היוונית וספרותה העתיקה של תת-היבשת ההודית. כמו כן מערכות ספרותיות אחרות, שאינן עתיקות, נבחנות כאן בשלבים מכריעים של התפתחותן: המערכת הספרותית האיטלקית עם עליית השירה הוורנקולארית בשפה זו והמערכת הספרותית הערבית בשיאה בימי הביניים. אסופה חשובה זו נועדה למלא חסר בספרות המקצועית בלשון העברית בחקר הסוגות הספרותיות, תחום מחקר מרכזי בתורת הספרות בכלל ובספרויות העתיקות בפרט. כולל תוכן עניינים ותקצירים באנגלית.