האיגרת אל העברים, מספרי הברית החדשה, היא מעין דרשה המיוסדת על שפעת כתובי מקרא. דרישת הפסוקים מאפשרת למחברהּ להעניק תוקף לחידושיו המהפכניים, החורגים הן מן המסורת היהודית הרחבה והן מזו שהתגבשה בקרב חסידי ישוע מנצרת. החיבור נוצר כתגובה למשבר אמוני: הגאולה טרם נשלמה, ורבים החלו מפקפקים בבואה ופרשו מן התנועה. האיגרת נועדה לעודד את המאמינים, לבשרם שהופעה שנייה של המשיח בוא תבוא, גם אם תתמהמה. המחבר גם שואף להעניק משמעות עליונה לתקופת ההמתנה – עם ישוע כמלכיצדק חדש המכהן במקדש השמימי – ובכך לאפשר את המשך קיום התנועה לאור דחיית הקץ. אופי תגובתו של מחברה הופכים את הדיון באיגרת להדגמה מאלפת של תפקוד האמונה המנסה להתגבר על שברו של חלום הגאולה המשיחית הקרובה. שמונה השיחות מתחקות אחר הנסיבות הדרמטיות לכתיבת האיגרת, אחר רעיונותיה, וקהל היעד המסתורי שלה (הכותרת 'אל העברים' נוספה לחיבור בשלב מאוחר יותר ואינה אלא בגדר ניחוש). כמו כן מתמקדות השיחות במהלכי פרשנותה של האיגרת למקרא, ובזיקתם לדפוסי המדרש שנהגו ביהדות בשלהי הבית השני. לעתים מהווה האיגרת עדות מוקדמת למסורות יהודיות העולות בספרות חז"ל המאוחרת בהרבה.

הביוגרפיה המשיחית של ישוע מנצרת מעוצבת בבשורה על פי יוחנן באופן שונה מאוד מעיצובה בשלוש הבשורות האחרות שנכללו בברית החדשה – הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס. בשורה זו, שנכתבה ככל הנראה לקראת סוף המאה הראשונה לספירה מחוץ לארץ ישראל על ידי מי שיוונית הייתה שפת אמו, משקפת את עמדתו הייחודית של מחברה שניצב מול היהדות הרחבה מכאן ומול קבוצות מתחרות מבין חסידי ישוע מכאן. הבשורה על פי יוחנן, שהיא מסה תאולוגית יותר מאשר היא סיפור חייו של ישוע, זכתה לאהדה רבה בקרב נוצרים בשל רעיונותיה הדתיים החדשנים והנועזים. החיבור גם עורר עניין רב ביותר בקרב החוקרים, אם כי דווקא ספרות המחקר העברית על אודות יוחנן דלה . שמונה שיחות על הבשורה הרביעית בין חוקר המקרא יאיר זקוביץ לבין חוקר הנצרות הקדומה סרג' רוזר, מבליטות את שתי תכונותיה המרתקות : האחת – המשחק המורכב של מחברה בין הרצון לטעון כי המשיחיות של ישוע איננה אלא המשך הדרך המקראית לבין הרצון להתוות מהלכים רעיוניים חדשניים; השנייה – שיקוף מסורות יהודיות, אשר עדויותינו עליהן מחוץ להופעתן ביוחנן מאוחרות הרבה יותר. השיחות ממחישות את אופיו הפולמוסי של יוחנן ואת דרכו בפיתוח אסטרטגיות של הפרדה והיבדלות שתאומצנה על ידי הנצרות בהמשך הדרך .

מרובים התחומים בחיי הרוח והתרבות של ישראל ושל העמים אשר חקר הפרופ' דוד פלוסר ופרסם עליהם את מחקריו. ואולם את עיקר תרומתו ראה בחקר חיי הרוח והתרבות וחיי החברה של ימי הבית השני. לדעתו, תקופה זו טבעה את חותמה על חיי הרוח והחברה של היהודים לדורות ורבה הייתה השפעתה גם על התהוותה של הנצרות ועל תולדותיה. מספר רב של מחקרים מכוונים להעלות סוגיות מרכזיות בעולמה של היהדות כמו מחשבת ישראל בימי הבית השני, קידוש השם וכיוצא באלו; מחקרים אחרים מבררים פרטי פרטים של מטבעות לשון או של נוסחאות ברכות ותפילות. אלו ואלו מצטרפים להארת עולמה של היהדות והחברה היהודית. פלוסר פרסם את מחקריו בלשונות רבות ובמסגרות מחקר מגוונות. בקובץ שלפנינו מאמרים שפרסם בעברית באכסניות שונות. למאמרים רבים עוד הספיק להוסיף נספחים והערות. כמה מאמרים מתפרסמים כאן זו הפעם הראשונה.

בין התחומים הרבים בחקר חיי הרוח והחברה של יהדות בית שני עסק הפרופ' דוד פלוסר ז"ל בחקר המגילות הגנוזות ובתולדותיה של כת קומראן, היא כת האיסיים שעליה מספרים סופרי התקופה. הוא חקר את המגילות הגנוזות מאז ראשית גילוין לאורך יובל שנים, עסק בבירור פרטים, בליבון משמעותם של פשרים ושל תפילות ובגילוי כתבים שמקורם בעולמם ובהגותם של אנשי הכת. בלמדנות מופלגת ובשאר רוח מנתח פלוסר את השקפת עולמם ואת אורח חייהם של אנשי כת קומראן ואת מקומה של הכת בין הזרמים והתנועות בישראל, ביניהם זרמים אפוקליפטיים אחרים, בימי הבית השני. פרקי הספר הם מאמרים שהתפרסמו באכסניות שונות ובקבצים שונים ולקראת כינוסם הוסיף פלוסר והשלים דברים גם בצורת הערות וגם בצורת נספחים לפרקים. כמו כן כתב כמה מאמרים חדשים אשר מופיעים כאן לראשונה. פרופ' דוד פלוסר (2000-1917) היה מגדולי החוקרים בארץ, חוקר בעל שם עולמי, איש רוח רב תחומי ומבריק, מקורי ותוסס שהקדיש את חייו בעיקר לחקר רוחו של עם ישראל בתקופת הבית השני ובראשית תקופת התנאים. עבודותיו תרמו תרומה ראשונה במעלה לחקר הספרות היהודית ההלניסטית, תולדות הכתות בישראל בשלהי ימי הבית השני וספרות כת קומראן ומשנתה התאולוגית. הוא אף תרם תרומה מיוחדת במינה להבנת התהוות הנצרות ועמד על חשיבות חקר היהדות להארת הנצרות הקדומה. כמו כן האירו מחקריו את תהליך התגבשותה של היהדות הרבנית הקדומה ובכך סייעו רבות להבנה נכונה של תרבות ישראל בהתפתחותה.