מבצע לכבוד החגים. מבחר גדול של ספרים בהנחות גדולות. בתקופת החגים יתכנו עיכובים במשלוחים. הזמנות שיתקבלו לאחר 13.9 יטופלו לאחר סוכות. שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות והצלחה.

פרידריך וילהלם ניטשה

פרידריך וילהלם נִיטְשֶׁה ( 1844 - 1900) - פילוסוף גרמני בן המאה התשע-עשרה.קורות חייו -צעירותו:נולד בשנת 1844 כ"פרידריך וילהלם" בעיר רויקן שליד לייפציג אשר בסקסוניה הפרוסית, למשפחה נוצרית אדוקה. הוא קרוי על שם המלך פרידריך וילהלם הרביעי מלך פרוסיה שחגג את יום הולדתו ה־49 ביום לידתו של ניטשה (ניטשה נטש את שמו האמצעי וילהלם בסופו של דבר). אביו, קרל לודוויג, כומר לותרני ומורה לשעבר, נשא לאישה את אמו פרנציסקה אולר בשנת 1843. אחותו הצעירה אליזבת נולדה בשנת 1846, ואחיו הצעיר לודוויג יוסף נולד בשנת 1848. אביו של ניטשה מת ממחלת מוח כשהיה בן 6. אחיו הצעיר שנולד רק שנתיים קודם מת בשנת 1850. לאחר מכן המשפחה עברה לעיר נוּמבורג, שם הם גרו עם אם-אביו של ניטשה ושתי האחיות הלא נשואות של אביו. בצעירותו התעניין ניטשה בכתיבת שירה והלחנת מוזיקה ואף הוציא כישרון זה לפועל מעט, דבר שיחזור על עצמו בספריו.לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1864, החל ניטשה ללמוד תאולוגיה קלאסית ופילולוגיה באוניברסיטה של בון. חרף התנגדותה של אמו הוא הפסיק את לימודי התאולוגיה לאחר סמסטר אחד, זאת עקב איבוד אמונתו בקיום אלוהים. הדבר נגרם כנראה בשל קריאת הספר "חיי ישו" מאת דייוויד שטראוס, ספר שהיה בעל השפעה עמוקה על ניטשה הצעיר. לאחר זמן מה עבר ניטשה לאוניברסיטה של לייפציג יחד עם מרצהו, הפרופסור פרידריך וילהלם ריטשל. שנה לאחר מכן החל ניטשה להתעניין בכתבי הפילוסוף ארתור שופנהאואר, שנפטר כחמש שנים לפני כן. ניתן למצוא הד לרעיונות המטאפיזיים של שופנהאואר בכתביו המוקדמים של ניטשה, במיוחד ב"הולדת הטרגדיה מרוחה של המוזיקה".בשנת 1867 חתם ניטשה לשנת התנדבות באוגדת הארטילריה הפרוסית שבנומבורג. עקב תאונת פרשות במרץ 1868 הוא נעשה בלתי כשיר לשירות וחזר להקדיש שוב את כל מרצו ללימודים. לאחר פרישתו מהצבא הוא החל להיפגש עם ריכרד וגנר בלייפציג, ומאוחר יותר אף עם אשתו (שהייתה גם בתו של פרנץ ליסט), קוזימה. פרופסור בבאזל פרידריך ניטשה בבאזל, שנת 1875.בעזרתו של מורו ריטשל, ניטשה קיבל הצעה יוצאת מן הכלל, לכהן כפרופסור לפילולוגיה קלאסית באוניברסיטת באזל לפני סיום תואר הדוקטור שלו ואף לפני סיום הסמכתו למורה והוא רק בן 24. ניטשה השיב להצעה זו בחיוב כמובן והחליט לעבור לבאזל, שם הוא ויתר על אזרחותו הפרוסית לשארית חייו וקיבל במקומה אזרחות שוויצרית, אך אף-על-פי-כן הוא שרת בכוחות הפרוסיים בזמן מלחמת צרפת פרוסיה (1870-1871) בתור חובש. במהלך הקרבות היה עד לאירועים טראומתיים ואף סבל מדיפתריה ודיזנטריה. בשנת 1870 חזר ניטשה לבאזל ועקב אחר תקומתה של האימפריה הגרמנית ואחר ראשה, אוטו פון ביסמרק בספקנות רבה.עם חזרתו לאוניברסיטה כפרופסור, החל להרצות, כשהרצאתו הפותחת עסקה ב"הומרוס והפילולוגיה הקלאסית".בנוסף, חזר להיפגש עם ידידיו ריכרד וקוזימה וגנר ואף ביקר את שניהם בביתם אשר בטְרִיבְּשֵן שבלוצרן. בשנת 1870 נתן לקוזימה וגנר את כתב היד של "בראשית הרעיון הטראגי" כמתנת יום הולדת. בשנת 1872 פרסם ניטשה את ספרו הראשון, "הולדת הטרגדיה מרוחה של המוזיקה" שזכה לשבחים מהקולגות הפילולגיות שלו, ומורו ריטשל אף ציין את הלהבותו הרבה מהספר.בין השנים 1873 ו־1876 פרסם ניטשה שורה של מסות ופרסמן בשם "עיונים שלא בעתם". 
3 תוצאות
keyboard_arrow_up