קוינטוס הורטיוס פלקוס (בלטינית Quintus Horatius Flaccus; בעברית שמו מבוטא לפעמים גם הורציוס) (8 בדצמבר 65 לפנה"ס - 27 בנובמבר 8 לפנה"ס) היה משורר רומי מפורסם.
ביוגרפיה
הורטיוס היה בנו של עבד משוחרר. אביו דאג לחינוכו וליווה אותו לרומא, שם למד את תורת הנאום, ואחר כך לאתונה שבה למד יוונית ופילוסופיה. הורטיוס היה אסיר תודה לאביו על כך והתייחס אליו בהערצה רבה. אחרי רצח יוליוס קיסר בשנת 44 לפנה"ס, הורטיוס הצטרף לצבא ולחם בקרב פיליפי (42 לפנה"ס), שבו הובס מפקדו, ברוטוס, בידי אנטוניוס ואוקטביאנוס. אך הורטיוס הצליח להימלט על נפשו. אחרי שהוכרזה חנינה לאלה שלחמו נגד אוקטביאנוס, חזר הורטיוס לרומא וקנה לעצמו משרה של פקיד ממשלתי, דבר שאפשר לו להתמסר לשירה. הורטיוס השתייך לחוגים הספרותיים ברומא שעליהם נמנה המשורר ורגיליוס. ורגיליוס הפגיש את הורטיוס עם גאיוס קילניוס מאיקנס, שהיה ידידו ואיש סודו של אוקטביאנוס. מאיקנס הפך לידידו ולפטרונו של הורטיוס והעמיד לרשותו חווילה לא הרחק מרומא. הורטיוס, ורגיליוס ומאיקנס נעשו ידידים, וידידותם נמשכה עד מותם. אוקטביאנוס ביקש למנות את הורטיוס למזכירו, אך הורטיוס העדיף להמשיך ולעסוק בשירתו.
יצירותיו
הורטיוס וורגיליוס נחשבים לגדולי המשוררים הרומיים. בין יצירותיו של הורטיוס נכללים שני ספרים של סטירה שהוא כינה בשם "דברי מוסר". אך למעשה הם דברים הנאמרים בלשון שיחתם של אנשי רומא של תקופתו: נואמים, פילוסופים, מדינאים, אנשי עסקים, וגם עבדים, פרוצות, והולכי בטל פטפטנים. הורטיוס עצמו מעיד על כך: "אין לכנות בשם משורר מי שכותב כמוני, שירה בנוסח פרוזה". אך הורטיוס כתב גם שני ספרי שירה של פזמונים חוזרים בעלי שורות ארוכות וקצרות לסרוגין. הוא כתב גם ארבעה ספרי שירה לירית על נושאים מיתולוגיים בנוסח המשוררים היוונים, ושני ספרים של מכתבים ואגרות, וביניהם מכתבו "על אמנות השירה". אוקטביאנוס, שבינתיים הפך לאוגוסטוס קיסר, הכריז על שירתו של הורטיוס כ"שירה נצחית". רבות מאמרותיו של הורטיוס נשארו בשימוש עד ימינו אלה. למשל: "טוב ומכובד לאדם למות בעד ארצו". (טוב למות בעד ארצנו).