יוסף אמזלאג, סוחר עתיר נכסים מגיבראלטאר, בחששו מפני זעם השמים על עבירות שעבר, חזר בתשובה והתיישב בארץ-ישראל בשנת 1816. מעונו המפואר בירושלים היה למקום מיפגש של אשכנזים וספרדים, מיסיונרים, רבנים וקונסולים בתקופה של השפעה מערבית גוברת. הירושה שהוריש לצאצאיו היתה הן מעמד נכבד באמצעות חיתון עם משפחות ספרדיות מכובדות הן עושר רב, שהידלדל במרוצת הימים. בנו חיים הפך לסוחר מצליח ומנהיג הקהילה היהודית ביפו, שהאדיר את מעמדו עם מינויו לסגן קונסול של בריטניה. שלושה מבני הדור השלישי של המשפחה מילאו תפקיד חשוב בתהליכי המודרניזאציה של הכלכלה באיזור, בהיותם חלק ממעמד היזמים הספרדים, שנחקר עד כה אך מעט. בחיבור שלפנינו נסקרים מסגרת מעמד היזמים במזרח התיכון והעילית הספרדית בארץ-ישראל על רקע ההתפתחויות הפוליטיות באימפריה העות'מאנית. מתוארות בו תולדותיהם של דורות מספר במשפחת אמזלאג, למן עלייתו ארצה של יוסף ועד גלות המשפחה במצרים בימי מלחמת העולם הראשונה, תוך התמקדות בבניה הבולטים של המשפחה. אפשר לראות בביוגראפיה זו של המשפחה מעין אספקלריה של התהליכים החברתיים והכלכליים בארץ-ישראל ובמזרח התיכון במאה הי"ט.

הספר עוסק בתולדות הקולנוע היהודי בפולין. הוא מתאר את תקופת 'תור הזהב' של הקולנוע היהודי בפולין ואת קורותיו אחרי מלחמת העולם השנייה ומביא פילמוגרפיה מעודכנת המבוססת על בדיקה יסודית. סדרת מחקרים של המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם, האוניברסיטה העברית בירושלים.

חוברת זו נועדה בראש ובראשונה לסטודנט במדעי הרוח הצועד את צעדיו הראשונים בכתיבה מדעית. עם זאת תוכל החוברת להיות לעזר רב גם בעבודת גמר למ"א או בדוקטורט. יתרה מזאת: הדברים מנוסחים בצורה כללית מאוד, ואדם הנזקק לחוברת ובבוא העת יבקש לפרסם מאמר או אף ספר, יוכל לנהוג על פי ההרגלים שקנה עוד בראשית דרכו המדעית.