שלמה אבינרי (נולד 1933), פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ומגדולי החוקרים בתחום. מנכ"ל משרד החוץ בשנים 1975 - 1977 וזוכה פרס ישראל לחקר מדע המדינה לשנת 1996.




אבינרי נולד בעיר ביילסקו שבפולין ובשנת 1939 עלה עם הוריו לארץ ישראל. למד בבית ספר עממי בהרצליה ובגימנסיה "שלווה" בתל-אביב. לאחר השירות הצבאי החל ללמוד היסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית ובבית הספר לכלכלה של לונדון (London School of Economics). בשנת 1958 הוענק לו תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית, ובמוסד זה המשיך בקריירה האקדמית שלו. בין השנים 1969 - 1972 כיהן כראש המחלקה למדע המדינה, ובשנים 1973 - 1974 היה דיקן הפקולטה למדעי החברה. בנוסף ניהל אבינרי את "מכון לוי אשכול לחקר המדיניות, הכלכלה והחברה בישראל" ואת "המרכז ללימודי אירופה" באוניברסיטה העברית.



בשנים 1975 - 1977 כיהן אבינרי כמנכ"ל משרד החוץ בממשלתו הראשונה של יצחק רבין . מינויו על ידי שר החוץ דאז, יגאל אלון , נתקל במחלוקת רבה בקרב עובדי המשרד שביקשו למנות אדם מתוך המערכת. עם עליית הליכוד לשלטון התמנה משה דיין לשר החוץ, אבינרי עזב את התפקיד וחזר למחקר באוניברסיטה העברית.



לאחר נפילת ברית המועצות סייע אבינרי בתהליכי דמוקרטיזציה במדינות מזרח אירופיות ובמדינות חבר-העמים, והיה חבר במשלחות בינלאומיות לפיקוח על הבחירות החופשיות הראשונות שנערכו לאחר התפרקות הקומוניזם בהונגריה, בצ'כוסלובקיה, ברומניה, בליטא, בקרואטיה ובמדינות נוספות.



אבינרי כיהן כפרופסור-אורח באוניברסיטאות רבות בחו"ל, בהן ייל, קורנל, אוניברסיטת קליפורניה, אוקספורד והאוניברסיטה המרכז-אירופית בבודפשט. בנוסף, משמש עמית-מחקר במכוני מחקר מובילים, חבר במועצות מדעיות של אוניברסיטאות ומכונים בארצות שונות וכן חבר מערכת של כתבי עת מדעיים בינלאומיים רבים.



אבינרי פרסם ספרים רבים בתחום מדע המדינה, מהם תורגמו ללשונות רבות: משנתו החברתית והכלכלית של קארל מארכס; תורת המדינה של הגל; ישראל והפלשתינאים; הרעיון הציוני לגווניו ועוד. אבינרי גם הכין את ההקדמה ההיסטורית למהדורה העברית של יומני הרצל, וכן ערך (יחד עם חוקרים אחרים) מספר ספרים על קומוניטאריות ואינדיבידואליזם, תהליכי דמוקרטיזציה במשטרים פוסט-קומוניסטיים, אינטגרציה וזהות באיחוד האירופי ומורשת הפאשיזם, הנאציזם והקומוניזם.



כפובליציסט מפרסם אבינרי מאמרים בענייני השעה, ואשר נוגעים לסוגיות שונות בארץ ובעולם. מאמריו פורסמו בין השאר בעיתונים מובילים בחו"ל, כגון ניו יורק טיימס ו-ושינגטון פוסט. אבינרי זכה בפרסים רבים על מחקריו, בהם פרס רובין (1972), פרס פרץ נפתלי (1977) ופרס הוועד היהודי האמריקאי (1982). בשנת 1996 הוענק לו פרס ישראל.