ר' אהרן אלעמאני, דיין בקהילת אלכסנדריה במאה הי"ב, התפרסם במיוחד משום שזכה לארח בביתו את ר' יהודה הלוי בהגיעו לאלכסנדריה תוך מסעו לארץ ישראל. בדיואן שירי ר' יהודה הלוי יש עדויות על חילופי שירים בינו לבין אהרן אלעמאני, אך בשעה שכמה וכמה שירים שכתב ריה"ל לר' אהרן הגיעו לידינו, משירי החול של ר' אהרן נותרו שרידים דלים בלבד. אבל הגניזה הקהירית שימרה סך נכבד של שירי קודש שלו, רובם סליחות, והם מתפרסמים בספר שלפנינו. השירים מלווים בשינויי נוסח ובביאור. במבוא מקיף עומדת המהדירה על ייחודם של שירי אלעמאני, ומגלה שלמרות ההערצה לשירה העברית בספרד וקבלה כמעט מוחלטת של תבניות השיר הספרדיות, ר' אהרן לא הפנים את התכנים החדשים הממלאים את הסליחות הספרדיות, בעיקר תכנים אישיים בעלי גוון פילוסופי, וסליחותיו הן בעלות אופי לאומי – כמסורת המזרח.