האדישים הוא וריאציה קיצונית של "המשולש הרומנטי", ההופך ברומן זה לפריזמה מרובת פאות. מערכת יחסים סבוכה של תשוקה, שנאה ובוז קושרת בין חמשת גיבוריו. לאו היה פעם מאהב של ליזה; עכשיו הוא מאהב של ידידתה מריה גרציה וגם זומם להשתלט על רכושה ולכבוש את בתה קארלה; מיקלה, אחיה של קארלה, השונא את לאו בגלל מזימות ההשתלטות שלו (ובגלל יחסיו עם אמו), מפלרטט מתוך עייפות עם ליזה; אותה ליזה שלאו מנסה לפתות מחדש כאשר אינו מצליח לשים יד על קארלה הצעירה. לעינינו נחשפת דרמת תשוקות בורגניות בגרסה פרועה וכמעט קרנבלית, והפלא הגדול הוא שמורביה מצליח לשלוט שליטה גמורה בכל הזימה העסיסית - ואפשר לומר הוולגרית - ולהפוך את הקרנבל לטקס התוודות טרגי וחמור סבר. האדישים הוא בראש וראשונה וידויה של חברה שלמה, דיוקן מוסרי אכזרי של הבורגנות האיטלקית הגבוהה בראשית המאה העשרים, על הליכותיה הנלוזות, ערכיה המפוקפקים ודבקותה האווילית והעיקשת בדעות קדומות. זהו הרומן הראשון של מורביה (1907-1990), אחד הסופרים האיטלקים הגדולים במאה העשרים. יצירותיו "אגוסטינו" ו"אי ציות" יצאו לאור גם הן בהוצאת כרמל.

"אי-ציות" הוא סיפור התבגרותו של נער חולני במשפחה בורגנית, המגלה את סודות הארוטיקה. לוקה, גיבור הספר, מתנתק מילדותו, מתחביביו הישנים, מהרכוש שצבר בילדותו ומהוריו, ובסופו של דבר הוא מואס בחברה הסובבת אותו ואף בחיים עצמם. מורביה מיטיב לתאר את מערבולת הרגשות והמחשבות הסוחפת את גיבורו הצעיר ומרחיקה אותו מחוף המבטחים של התום והטוהר. האי-ציות הופך כאן למרידה של הגוף החולני בנער המתבגר ושל הנער המתבגר בחברה ובחיים. הרומן בוחן את הזיקה בין הדחף המיני לחברה ואת מקומו של הארוס בחיי האדם. יצירתו הענפה של אלברטו מורביה (1907-1990) היא מפסגות הסיפורת האיטלקית של המאה העשרים. תיאור תהליך ההתבגרות מתואר אף בספר אחר של מורביה - "אגוסטינו" (הוצאת כרמל, 2001).