ספר זה הוא מבחר מקיף ומייצג, בתרגום ראשון לעברית, של כתבי פרנצ'סקו פטררקה (1374-1304), "אבי ההומניזם" האירופי ומהמבשרים החשובים של הרנסנס האיטלקי. בכתבים אלו ניסה פטררקה להחיות את סגנונות הכתיבה שהיו מקובלים בעולם העתיק ובכך לכונן מחדש את האידיאלים האסתטיים, האתיים, החינוכיים והפוליטיים של אותו עולם אבוד בעיניו. בין היתר החיה בכתביו את תחומי הידע העתיקים הידועים כ"מדעי האדם" – הספרות, ההיסטוריה, הרטוריקה והפילוסופיה של המוסר – שבהם ראה את הבסיס לאנושיות ולתרבות האנושית. כך קרא תיגר על הדגש הנוצרי על ביטול העולם הארצי, וקידם אידיאלים קלאסיים של שליטה עצמית ויציבות רגשית. המבחר כולל כמה ממכתביו האישיים הידועים של פטררקה, ובהם צמד האיגרות לנואם והפילוסוף הרומי קיקרו; דיאלוג תרפויטי-אוטוביוגרפי שניהל עם אביו הרוחני אוגוסטינוס הקדוש, ובו אִתגר את תמונת העולם הדתית הנוקשה של בן-שיחו; כְּתב תוכחה שבו יצא נגד הפילוסופיה האריסטוטלית הדומיננטית בזמנו וטען לעליונות הרטוריקה הקלאסית על הפילוסופיה; נובלה שבה הציג את גרסתו לסיפור החותם של דקאמרון מאת ידידו ג'ובאני בוקאצ'ו; ומבחר מן השירה הלטינית שלו, שבאמצעותה ניסה לשחזר את שירתו של המשורר הרומי הגדול ורגיליוס. באמצעות היצירות הללו אִפשר פטררקה את צמיחתה של תרבות חילונית חדשה על סף העת המודרנית, תרבות המציבה במוקד את האדם והעולם הזה, והניח את היסודות להתפרצות היצירתית הגדולה של הרנסנס האיטלקי.

קובץ זה, "מגן אכילס ושירים אחרים", על שם אחד מספרי השירה של וו. ה. אודן (1907 - 1973), כולל מבחר מקיף משיריו של המשורר האנגלו-אמריקאי, שהמשורר חתן פרסנובל יוסף ברודסקי לא היסס לכנותו "גדול המוחות של המאה העשרים". אודן, שראשית פרסומו באנגליה של שנות השלושים, בא עם פרסום שיריו הצולפניים המגוייסים, עזב את אירופה ועקר לאמריקה ערב מחלחמת העולם השנייה. במחצית השנייה של חייו שב לדת, אבל שירתו ההגותית המשיכה להצטיין בשנינות ובקלות מבע יוצאות דופן, שקנו לו מעריצים ומגנים רבים כאחד. ספר זה מביא מבחר תרגומים, הן משיריו ה"קלים" יותר של אודן, הן משיריו ההגותיים המפורסמים, כגון "גלעד לעיר" ו"לזכרו של וו. ב. ייטס", הן מן הליבריתות שחיבר לאופרות ולאורטוריות.