In 1961 William L. Moran published The Hebrew Language in Its Northwest Semitic Background (The Bible and the Ancient Near East: Essays in Honor of William Foxwell Albright), in which he presented a state-of-the-art description of the linguistic milieu out of which Biblical Hebrew developed. Moran stressed the features found in earlier Northwest Semitic languages that are similar to Hebrew and he demonstrated how the study of those languages sheds light on Biblical Hebrew. Since Moran wrote, our knowledge of both the Hebrew of the biblical period and of Northwest Semitic has increased considerably. In the light of new epigraphic finds and the significant advances in the fields of Biblical Hebrew and Northwest Semitic in the past four decades, the Institute for Advanced Studies of the Hebrew University of Jerusalem convened an international research group during the 2001-2002 academic year on the topic "Biblical Hebrew in Its Northwest Semitic Setting: Typological and Historical Perspectives." The volume presents the fruits of the year-long collaboration and contains twenty articles based on lectures given during the year by members of the group and invited guests: Moshe Bar-Asher, Joshua Blau, John A. Emerton, Steven E. Fassberg, W. Randall Garr, Edward L. Greenstein, John Huehnergard, Avi Hurvitz, Jan Joosten, Menaem Z. Kaddari, Geoffrey Khan, André Lemaire, Mordechai Mishor, Adina Moshavi, Alviero Niccacci, M. O'Connor, Frank H. Polak, Elisha Qimron, Gary Rendsburg, and Ada Yardeni. The wide array of subjects discussed has important implications for the study of Biblical Hebrew and Northwest Semitic.

בספר מקובצים כל מאמריו המדעיים של פרופסור זליגמן, שהתפרסמו במשך יותר מארבעים שנה. זליגמן חתר להקיף את הספרות המקראית כולה ולגלות את ההוויה הישראלית הקדומה בכוללנותה וכפי שהתבטאה בריבוי הפנים של היצירה הספרותית. הוא ביקש לראות ספרות זו בייחודה על רקע מה שקדם לה, לאור העולם שסבב אותה וכאבן פינה שעליה קמה ונבנתה ההוויה היהודית. המאמרים מוגשים לקורא כנתינתם ונשמרה בהם אפוא אותה איכות של חד-פעמיות המאפיינת יצירה מדעית חיה ומתפתחת. יש בהם תרומה מחקרית ייחודית והם מגלים לנו עולם מלא.

הספר בוחן את מזמורי החכמה מזווית הראייה של חקר הלשון. ביסודו מונחת ההנחה שאם אכן מצויים בספר תהלים מזמורי חכמה – היינו מזמורים אשר נתחברו בצלה או בהשראתה של ספרות החכמה – סביר להניח כי נקלטו בהם מילים וביטויים אשר היו שגורים ומקובלים בספרות החכמה. המחבר מאתר יסודות לשוניים האופייניים ל'ספרות החכמה' ובאמצעותם הוא מגיע לזיהוים של 'מזמורים חכמתיים' אשר מצאו את דרכם אל ספר תהלים.

לוקטו כאן מאמרים שפורסמו בכתב העת 'תרביץ: רבעון למדעי היהדות'. המאמרים עוסקים בבעיות במחקר לשון המקרא והם מחולקים לשישה שערים: סגנון ומליצה; ביטויים, מונחים ומטבעות לשון; מילונאות מקראית, אטימולוגיה וסמנטיקה; דקדוק היסטורי ומחקר שמי משווה; לשון מקרא ולשון חכמים; מסורה, ניקוד וטעמים.