דוקטרינת בוש, לדעת מבקריה מבית ומחוץ, נגועה באזלת יד: הזדמנויות שהוחמצוללכידת אוסאמה בן-לאדן, כשל בתכנון לתקופה שלאחר המלחמה בעיראק, וחסרונה של אסטרטגיית "יציאה". בספר אשליה אמריקאית טוען פרופ' איאן שפירו כי הבעיות עמוקות יותר. בסגנון בהיר ורולח הוא מסביר כיצד דוקטרינת בוש, המבוססת על מלחמה מונעת ופעולות חד-צדדיות, התנתקה ממסורות החשיבה של מדיניות הביטחון הלאומי האמריקאית ומן הנורמות הבינלאומיות, וכיצד היא פוגעת בערכים הדמוקרטיים. ב אשליה אמריקאית מפריך שפירו את הטענה כי בלימה היא אסטרטגיה מיושנת. רשתות הטרור עשויות להיות חמקמקות, אך ניתן לבלום את המדינות המאפשרות לרשתות אלו לסכן את העולם. שפירו מגן על אסטרטגיית הבלימה מול האשמות בפייסנות, וטוען כי אסטרטגיית הבלימה אינה צריכה להירתע מהפעלת כוח נגד איום ישיר כדרך מוצא מפני סכנה מיידית ומוחשית. ב אשליה אמריקאית מוצגות גישות חדשות ותפיסות מקוריות בסוגיות של מודיעין, מימון, בעלי ברית, דיפלומטיה והמוסדות הבינלאומיים. שפירו מסביר בצורה נאיבית כי ניתן להנביט שינויי משטר דמוקרטיים מתוך קני הרובים האמריקאיים. איאן שפירו מלמד מדע המדינה באוניברסיטת ייל וכמו כן הוא ראש המרכז ללימודים אזוריים ובינלאומיים על שם מקמילן בה. "אפשר להניח בבטחון שאם הנשיא בוש היה מאמץ את גישתו של שפירו, הוא (הנשיא בוש) היה מצליח יותר בהפחתה ודלדול כוחם של אויביה של ארה"ב"

"בואי נצא לטייל" אמל מציעה. "כשנחזור לא תהיי רעבה". אני מובלת לשדה נטוש מאחורי ביתה. היא קוטפת צמחים ומבקשת ממני לאכול אותם. אני יודעת שאני במבחן ואני אוכלת. הטעמים מזכירים לי סלרי, ברוקולי, שומר. עברתי את המבחן בהצלחה. "אותנו אי אפשר להרעיב" היא אומרת "אנחנו יוצאים לגינה, לשדה, קוטפים ומבשלים. זה הכוח שלנו. אנחנו מכירים את הארץ ויודעים לנצל את מה שיש מסביב." המטבח הפלסטיני במדינת ישראל פועל בשני מרחבים. כמערכת של ידע פרקטי, הוא משמר ידע קולינרי מסורתי והופך אותו למזוודת כלים נשית המשעתקת תפקידים נשיים מסורתיים. במקביל, המטבח הפלסטיני מקשר בין השיח הקולינרי לבין השיח הפוליטי. המפגש בין שתי רמות השיח מעורר שאלות העוסקות בזכאות לאדמה, זהויות פוליטיות ולאומיות ודרגות השתתפות בחברה הישראלית. ד"ר ליאורה גביעון היא מרצה מן המניין ועמיתה במכון למחשבה חינוכית במכללת סמינר הקיבוצים וגם מלמדת במחלקה למדעי התזונה באוניברסיטה העברית. מחקריה עוסקים בהבנייה החברתית של מטבחים לאומיים ואתניים, בגורמים המעצבים ומשנים מטבחים ובנסיבות בהן קבוצות משתמשות במטבחן לצרכי פרנסה או גיבוש זהויות מובחנות. "קראתי את כתב-היד בהנאה פעמים אחדות, ובכל פעם גיליתי בו פנים חדשות. ד"ר גביעון לא התכוונה לכתוב ספר בישול, אלא ספר סוציולוגי על החברה הערבית בישראל. היא הוציאה מתחת ידה ספר מעמיק ומבריק. דרך אגב סיפקה לנו גם אוצר של תפריטים מהמטבח הערבי, וכך גם אוהבי הבישול יצאו נשכרים." (פרופ' עמנואל מרקס) " בגובה הבטן הוא ספר ראשון מסוגו. הספר כתוב בסגנון שווה לכל נפש מבלי לוותר על העושר התוכני, הרמה המחקרית והסקרנות האינטלקטואלית במיפגש עם חברה כל כך קרובה וכל כך רחוקה. הספר מלמד אותנו על עצמנו ועל הערבים שבתוכנו מזוית יצירתית וחדשנית והמחברת ראויה לכל מחמאה אפשרית על המאמץ שהשקיעה בהעלאת הדברים על הכתב." (פרופ' שאול משעל)