ספר אשכול הכֹּפר , מאת החכם הקראי יהודה בן אליה הדסי האבל בקונסטנטינופול באמצע המאה הי”ב, הוא ספר ייחודי בתולדות הספרות העברית, גם בתוכנו וגם בצורתו. הוא חיבור מונומנטלי של למעלה מ-350,000 מלים, כתוב בצורה של בערך 400 אקרוסטיכונים, לרוב מאל”ף עד תא”ו ומתא”ו עד אל”ף, שלכל בית בהם יש חרוז פנימי שבסופו מילה המסתיימת בהברה ‘־ךָ’. החיבור מוכר זה שנים רבות כספר מופת של הספרות העברית. ספר אשכול הכֹּפר מוקדש בראש ובראשונה לדיונים על מצוות, לפי הסדר של עשרת הדברות, והוא מנתח את כל ההיבטים השונים של החיים הקראים, תוך נקיטת עמדה מחמירה. יש גם פולמוס נגד היהדות הרבנית, דיונים תיאולוגיים, מדעיים ודקדוקיים, פרשנות המקרא, ועוד הרבה. הספר הוא אוצר בלום שנחקר לאורך הדורות על-ידי חוקרים קראים ורבנים, בגלל המידע הרב ומגוון בו. הוא מקור חשוב לידיעת הקראות, אבל החשיבות שלה ליהדות הרבנית לא מבוטלת בכלל. המהדורה הקודמת היחידה, שיצאה לפני 190 שנה, לקתה בחסר, תוך צנזור חלקים רבים ודילוג על המלים והביטויים שנכתבו ביוונית-יהודית. מהדורה חדשה, המבוססת על כתבי-היד הטובים ביותר, הייתה משאלה מחקרית כבר הרבה זמן. מהדורה זו באה כדי למלא את החסר.

Karaite Judaism emerged in the ninth century in the Islamic Middle East as an alternative to the rabbinic Judaism of the Jewish majority. Karaites reject the underlying assumption of rabbinic Judaism, namely, that Jewish practice is to be based on two divinely revealed Torahs, a written one, embodied in the Five Books of Moses, and an oral one, eventually written down in rabbinic literature. Karaites accept as authoritative only the Written Torah, as they understand it, and their form of Judaism therefore differs greatly from that of most Jews. Despite its permanent minority status, Karaism has been an integral part of the Jewish people continuously for twelve centuries. It has contributed greatly to Jewish cultural achievements, while providing a powerful intellectual challenge to the majority form of Judaism. This book is the first to present a comprehensive overview of the entire story of Karaite Judaism: its unclear origins; a Golden Age of Karaism in the Land of Israel; migrations through the centuries; Karaites in the Holocaust; unique Jewish religious practices, beliefs, and philosophy; biblical exegesis and literary accomplishments; polemics and historiography; and the present-day revival of the Karaite community in the State of Israel.

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם.

Thorough and meticulously researched, this study is based on a comprehensive reading of philosophical arguments drawn from all the major Jewish sources, published and unpublished, from the Geonic period in the ninth century until the dawn of the Haskalah in the late eighteenth century. The core of the book is a detailed discussion of the four doctrines of Christianity whose rationality Jews thought they could definitively refute: trinity, incarnation, transubstantiation, and virgin birth. In each case, Daniel Lasker presents a succinct history of the Christian doctrine and then proceeds to a careful examination of the Jewish efforts to demonstrate its impossibility. The main text is clearly written in a non-technical manner, with the Christian doctrines and the Jewish responses both carefully explained; the notes include long quotations, in Hebrew and Arabic as well as in English, from sources that are not readily available in English. At the time of its original publication in 1977 this book was regarded as a major contribution to a relatively neglected area of medieval Jewish intellectual history; the new, wide-ranging introduction prepared for this paperback edition, which surveys and summarizes subsequent scholarship, re-establishes its position as a major work.