קיבוצים רבים עוברים כיום שינויים מרחיקי לכת באורחות חייהם: שיוך דירות לחברים, שכר דיפרנציאלי, הכנסת אוכלוסייה של תושבים או חברים "בעצמאות כלכלית", הנפקת מניות לענפי ייצור וחלוקתן בין החברים ועוד. שינויים אלה יצרו טשטוש בהגדרה מה הוא קיבוץ והעלו את השאלה איך לאפיין אותו בין סוגי היישובים הקיימים ברחבי החברה. כבר בראשית שנות ה- 80 הוקמה ועדת סיווג הקיבוצים ("ועדת בן-רפאל") שהציעה גישה חדשה ומושגים חדשים. אולם עבודה זו, שנתקבלה על ידי הממשלה ושימשה בסיס לניסוח תקנות חדשות לטיפול בקיבוצים מצד גופים ממלכתיים, הייתה רק נקודת זינוק לגלגולים נוספים של השתנות הקיבוצים ולא מנעה מרבים לפרש שינויים אלה כקריסה ממש של המושג 'קיבוץ' והיעלמותו למעשה מנוף החברה הישראלית. ספר זה דוחה את התפיסה הזאת. עיון ומחקר בעומק השינויים המתרחשים היום בחלק גדול של הקיבוצים מבהיר, שמאז הוחלו שינויים מרחיקי לכת אלה בקיבוצים, רבים מהם חווים תקופה חדשה של התפתחות והתחזקות, רבים התגברו על מצב כלכלי קשה והגבירו את כוח המשיכה שלהם על בניהם ובנותיהם וגם על אוכלוסייה צעירה ללא רקע קיבוצי קודם. אולם כל אלה אינם מונעים הטלת סימני שאלה כבדים לא מעטים: בקיבוצים רבים של היום התיישבה אוכלוסייה גדולה של תושבים או חברים "חלקיים" אשר רכשו דירות ומשתתפים בחיי הקהילה רק בהקשרים נבחרים מסוימים. כמו כן נוצרו בקיבוצים הבדלים שלא היו מעולם: פערים בין בעלי הכנסות, קבוצות אינטרס שונות הנאבקות זו בזו על חלקן היחסי במשאבי הקיבוץ, וכמו בחברה החיצונית הופיעו גם פה תופעות של ניכור ושוליים חברתיים. יש אפוא מקום לשאול: מה מתוך כל אותן עובדות מורכבות של המציאות הקיבוצית של היום עדיין מייחד סוג של יישוב ומעניק משמעות מיוחדת למושג קיבוץ? וחשוב מכך, עד כמה ההתפתחויות החדשות הללו, שיש בהן התחזקות והתעצמות, אינן טומנות גם סכנה גורלית להישרדות הנוכחית של הקיבוץ ועמה סכנה לכל השאיפות שהיו תמיד נשמת אפו של המפעל הקיבוצי.

The focus of these Studies in Comparative Modernization is both analytical and comparative, probing the diverse social, economic and political patterns which develop in different modernizing societies and the factors which can explain such diversity. The papers presented test generalizations through comparative analyses, or against specific case studies.