שדים הוא הרומן האוטוביוגרפי והאישי ביותר של דוסטוייבסקי. ביצירתו זו, שנתקבלה ברוסיה בדרך שונה מאוד משנתקבלה במערב אירופה, הגיע דוסטוייבסקי לשיא שחרורו האמנותי. ב שדים דוסטוייבסקי חודר לנפש הגיבורים - שותפים לתנועות השחרור המחתרתיות ולתאים של התנועות הרדיקליות, שהתרבו ברוסיה מאז שנות ה-70 של המאה ה-19. השקפת עולמו של סרגיי נצ'אייב (1847-1882) שעיקרה הקרבה מוחלטת של היחיד למען המטרה - החלפת המשטר וארגון מחדש של החברה, היא שמדריכה את גיבורי הרומאן. שדים הוא רומן נבואה מודרני של דוסטוייבסקי, משום שהוא מתאר את המהפכה על כפל פניה: הפן הבוגדני, השפל, ולעומתו הפן הטהור, האוטופי, המבוסס על חוסר עניין בתועלת אישית. גיבורי שדים מגלמים קטבים של מהפכנים פרובוקטורים מרקע חברתי שונה, - דמויות חלשות מלוות בכוח עז, לעתים היפנוטי, שגורר את בני חוגם ואותם עצמם. הריאליזם של שדים הופך את הרומן לספר אקטואלי גם היום. במידה מרובה דוסטוייבסקי מתאר את הסכנות של האידאולוגיה ואת סופה הבלתי נמנע. הוא מתאר את התוצאות הנוראות, ליחיד ולחברה של טשטוש ההבחנה בין המוסר הציבורי למוסר היחיד, וממחיש עד כמה כוונות טובות עלולות להביא לידי תוצאות הרות אסון. לספר נוספו הערות ואחרית דבר מאת פרופ' דימיטרי סגל מן האוניברסיטה העברית בירושלים.

בסיפוריו של לב טולסטוי נפרשות 50 שנות יצירתו כפסיפס צבעוני, מגוון ומלא להט יצירה. הסיפורים שונים זה מזה בתכלית השוני: חלקם ארוכים יותר ומרקמם העלילתי מורכב יותר, חלקם קצרים ופשוטים יחסית בעלילתם ובלשונם, אך בכולם הוטבע כשרונו הגאוני של המחבר, כשרון שלא נמצא לו תיאור טוב יותר מן המילים "בוחן כליות ולב". אין כטולסטוי להתבונן בנפשו של האדם ולהבין את צפונותיה. חלק מן הקסם העוטף את סיפורי טולסטוי נובע מתכונתו הייחודית כסופר: טולסטוי היה, קודם כל, סופר של ההיסטוריה. סיפוריו ספוגים בתחושת ההיסטוריה - תחושת החיות, ה"כך זה היה באמת", התחושה המאפשרת לקורא להאמין ללא עוררין שהסופר אכן תפס את רוח הזמן וצבעיו. לא רק יכולת מדהימה להעביר את הקורא לזמן-מרחב היסטורי מסוים יש בסיפורים, אלא גם מין אווירה של על זמניות. אנו עדים למעורבות העמוקה של המחבר בסוגיות האקטואליות של תקופתו, אך כיוון שעלילות הסיפורים מתפרשות על פני מרחקים אדירים, ומעורבים בהן אנשים מכל רובד חברתי, סיפורי הקובץ, על הבעיות המוסריות שהם מעלים, הם מרתקים ובעלי עניין לקורא של היום. לספר נוספו הערות ואחרית דבר מאת העורך המדעי, פרופ' דימיטרי סגל מן האוניברסיטה העברית בירושלים.