במהלך מרד היהודים ברומאים בֿ66 לסה"נ ואילך נספו המוני יהודים, נהרסו יישובים רבים ומעל לכול חרבו ירושלים ובית המקדש השני. יוסף בן מתתיהו (פלוויוס יוספוס; 37-100 לסה"נ בקירוב) מגולל את סיפור המלחמה בחיבורו 'תולדות מלחמת היהודים ברומאים' ומבטיח לקוראיו: "אספר בדיוק רב את מעשי שני הצדדים, אך הלשון שאבחר בה לתאר אותם תבטא את מזגי, ותאפשר לי לקונן על אסונות עיר מולדתי; הרי הריב מבית הוא שהכריעהּ"; ואכן, חלק גדול מן החיבור מוקדש לתיאור המחלוקות ב חברה היהודית ומלחמת האחים שהשתוללה במהלך המרד והמיטה אסון על העם היהודי. החיבור מצטיין בשטף ההרצאה ובמוחשיות התיאורים, כגון תופעת הרעב במצור על ירושלים, או מצעד הניצחון של אספסיאנוס וטיטוס ברומא, בשרטוט אופיָם של האישים שמעשיהם ומחדליהם מילאו תפקיד מרכזי בתולדות ארץ ישראל למן ראשית התקופה החשמונאית ועד נפילתה של מצדה. יוספוס מצהיר כי "סופר הראוי לשבח ולהוקרה הוא הסופר המשאיר לזכרון עולם דברים שאיש לא תיאר לפניו, ומוסר לדורות הבאים את מאורעות זמנו". ואכן הוא ראוי לשבח ולהוקרה בזכות ספרו זה. אין הספר נקי מפגמים, אך הוא 'קניין לדורות', משום שמועלות בו בעיות ודילמות פוליטיות, חברתיות ומוסריות רבות־משמעות גם בימינו, ויש בו שפע של מידע על השתלשלות האירועים בתקופה מכרעת בתולדות העם היהודי. המהדורה שלפ נינו היא תרגום חדש, וכוללת הקדמה על יוספוס וחיבורו, מבוא נרחב עליו ועל כתיבתו ההיסטורית, הערות, נספחים, מפות, אילנות יחס ואיורים.

הספר הוא תיאור תולדות המדינה רומא מראשיתה ועד לקרב אקטיום, שבעקבותיו נעשה אוגוסטוס שליט יחיד על האימפריה הרומית (31 לפסה"נ). הספר בוחן את צמיחת האימפריה הרומית ואת התמורות המשטריות, החברתיות, הכלכליות והתרבותיות שעברו על המדינה הרומית תוך כדי תהליך זה. הוא עוסק בבירור עובדות, בפרשנות ובהסבר של תהליכים ותופעות בהיסטוריה הרומית במשך למעלה מחמש מאות שנה. סדרה מיסודו של פרופ' אביגדור צ'ריקובר. יועץ מדעי פרופ' אלכסנדר פוקס. מצורפות מפות.

Many years have passed since the first volume of “Studies in History” appeared in this series. However, a considerable number of historical papers are included in several volumes of Scipta Hierosolymitana. Like the first one, the present volume of historical studies reflects work being done by Hebrew University historians, most of them connected with the Department of History, the Department of Jewish History, the Department of Classics, the Institute of Asian and African Studies, and the Department of Contemporary Jewry. One should not, therefore, expect a central theme in a volume of this kind.