Michael Psellos

מיכאל 'פְּסֵלוֹס', כינוי שמשמעו 'כּבַד-הפה', נולד בשנת 1018 והוטבל תחת השם קונסטנטינוס בעיר הבירה הקיסרית – קונסטנטינופוליס, מרכז התרבות והשלטון של האימפריה הביזנטית. לאחר שסיים את לימודיו עבד כשופט בפרובינציות, וזמן מה לפני שנת 1042 חזר לקונסטנטינופוליס כאשר קיבל משרה כמזכיר, בתחילה מדרג לא גבוה, בחצר הקיסרית. התקדמותו היתה מטאורית והוא הפך לאחד הפוליטיקאים המשפיעים בביזנטיון בשלושים השנים הבאות. פסלוס היה גם איש רוח, אשר עמד בראש האקדמיה לפילוסופיה בעיר הבירה.

לקראת סוף שלטונו של קונסטנטינוס התשיעי (1042—1055) הרגיש פסלוס, מסיבה שאינה ידועה, כי הקרקע הפוליטית אינה יציבה ובחר בחיי נזיר. בשלב זה קיבל את שם הנזירות מיכאל. לאחר מותו של קיסר זה החזירה אותו הקיסרית תאודורה אל החיים הפוליטיים בחצר, ומאז והלאה שימש כפוליטיקאי בכיר, יועץ לקיסרים, ראש השרים תחת קונסטנטינוס העשירי דוקס, ומורהו של הקיסר לעתיד מיכאל השביעי.

דווקא בימיו של תלמידו מיכאל השביעי פחתה השפעתו של פסלוס בחצר ומאמצע שנות השבעים של המאה האחת עשרה אין בידינו מידע אמין באשר למידת השפעתו. החוקרים חלוקים בדעתם באשר לתאריך מותו: הסברות נעות בין השנים 1078, לאחר 1081 ויש הסבורים, כי מת לאחר 1095.

נוסף על פעילותו הפוליטית, נזכר פסלוס בעיקר בשל השפעתו התרבותית והאינטלקטואלית. יצירתו רחבה ביותר וכוללת טקסטים היסטוריים, פילוסופים, רטוריים, תיאולוגיים, ואף כאלו הנוגעים לרפואה, מדע ומשפט. פסלוס השאיר אחריו מאות מכתבים, וכן יצירות הנוגעות למשפחתו הקרובה, וביניהן אֶנְקוֹמְיוֹן לאימו ודרשת לוויה על בתו סְטִילְיָנִי שמתה בטרם עת.
מיכאל פסלוס היה אחד מן ההומניסטים הראשונים בביזנטיון ובתרבות הימי-ביניימית בכלל, אשר מאמציו הופנו לא רק להחייאת התרבות היוונית הקלאסית, אלא גם להחייאתם של ערכים הומניים ממורשת העת העתיקה. 

1 תוצאות
keyboard_arrow_up