השנתון יהדות זמננו הוא האכסניה המחקרית הראשונה בעברית בתחום זה. נעשה בו מאמץ מרוכז לבחון את השינויים העוברים על העם היהודי למן מלחמת העולם הראשונה ועד ימינו.

בשלושים שנות קיומו (1919-1949) היה התאטרון היהודי בברית המועצות מוקד של יצירה יהודית מודרנית, ששולבו בה העשייה הספרותית, המוזיקלית והוויזואלית, והוא שימש מוקד של הזדהות קיבוצית. השער הראשון של הספר כולל מאמרים על תולדות הבמה היהודית ברוסיה, באוקראינה, בביילורוסיה ובארצות הבלטיות, מתוך הדגשה מיוחדת של המתח בין השאיפה המתמדת לביטוי לאומי לבין מדיניות השלטון. הישגים אמנותיים מרשימים ביותר היו לתאטרון היהודי במוסקווה והוא זכה להכרה בין-לאומית. לניתוח שלוש הצגות בתאטרון זה מוקדש השער השני. יותר מכל אדם אחר סימל את התאטרון היהודי בברית המועצות הבמאי, השחקן ואיש הציבור שלמה מיכאלס, שנרצח בידי השלטונות. הרצח שימש אות לחיסולה של התרבות היהודית-הסובייטית. בדרכו האמנותית של שלמה מיכאלס עוסק השער השלישי. בספר מופיעים דברי מחקר ועיון מפרי עטם של היסטוריונים וחוקרי תאטרון מישראל, מרוסיה ומצרפת ורואות בו אור תעודות מארכיונים סובייטיים. כן כלולות בו מעל לחמישים תמונות, שרבות מהן מתפרסמות לראשונה. הספר כולל תמונות.

השנתון יהדות זמננו הוא האכסניה המחקרית הראשונה בעברית בתחום זה. נעשה בו מאמץ מרוכז לבחון את השינויים העוברים על העם היהודי למן מלחמת העולם הראשונה ועד ימינו.

הספר מתאר את התמורות החברתיות והדמוגרפיות שחלו בקיבוץ היהודי בברית-המועצות בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים באמצעות ניתוח יסודי ומעמיק המושתת על נתונים סטטיסטיים. הוא דן בין היתר בבעיית נישואי התערובת על היבטיה השונים ובמעמדם של היהודים בעילית ההשכלתית והפוליטית בברית-המועצות. הספר תורם להבנת הבעייתיות שבתנאי קיומו של הקיבוץ היהודי בברית-המועצות בימינו.

The changes that took place in the Soviet Union during the 1930’s changed the face of society and influenced the socio-demographic profile of its citizens. The Jews, who were one of the most mobile groups, geographically and socially, were particularly affected by these changes.