מתוך הספר: בשנת תשמ"ט (1989) פנה אלי ידידי פרופ' שמא פרידמן, אז מנהל מכון שוקן, במכתב – מכתב שהביא בעקבותיו את הפרסום הזה של כל גליונות הירושלמי של מורנו ורבנו רבי שאול ליברמן ז"ל – ובו הצעה לקבל על עצמי מטעם הנהלת בית המדרש לרבנים באמריקה את העתקת גליונות הירושלמי של הגר"ש ז"ל מטופס הירושלמי שלו (דפוס ניו־יורק תש"ט), הנמצא בספרייתו אשר במכון שוקן, הוא הטופס שאכנה בעתיד: טופס ב'. ואמנם בסוף יולי 89', התחלתי לעבוד על גליונות טופס ב' מתחילת מסכת ברכות, וסיימתי באמצע הפרק העשירי במסכת יבמות. במשך אותה שנה אקדמית (תשמ"ט-תש"ן) נודע לי על מציאותם של טפסים נוספים של הירושלמי המוגהים בידי רבינו, הם הטפסים שיכונו: טופס א' (דפוס קרוטושין תרכ"ו), הכולל גליונות על כל הירושלמי; טופס ד' (הוצאת יונתן תרצ"ב), וטופס ה' (ברלין תרפ"ה, שהוא דפוס צילום של דפוס ויניציאה), הכוללים גליונות בודדים; וכן טופס ו' (דפוס קרוטושין תרכ"ו), הכולל מספר נכבד של גליונות; הנמצאים כולם ברשותו של פרופ' מאיר בר־אילן. חוץ מאלה, נמצא במכון שוקן טופס נוסף, שאותו כיניתי טופס ג', הוא עותק שני של דפוס ברלין תרפ"ה, שבו העתיק רבינו בכתב ידו את הגליונות של כ"י ליידן של הירושלמי, מתוך צילום כ"י ליידן הנמצא ברשותו של רבו פרופ' יעקב נחום אפשטיין ז"ל. אחרי אותה שנה, לא נתחדשה העבודה מטעם בית המדרש. ואולם במכתב מתאריך י"ח בסיוון תשנ"ג (9 ביוני 1993), שקיבלתי מאת פרופ' פרידמן, הוא מצטט שם, בין היתר, את מה שכתב להנהלת בית המדרש לרבנים: "כבר נענה ידידנו פרופ' משה עסיס להכין הערות אלה לשם פירסום, כשביקשתיו לכך בשעתו, במסגרת מכון שוקן של בית המדרש דידן, ומי יתן שמפעל זה יתחדש, וישא פירותיו החשובים, פירושיו של הגר"ש ליברמן ז"ל למקומות קשים בירושלמי". ואמנם העבודה על הגליונות נתחדשה כעבור כעשר שנים מתחילתה על ידי פרופ' שמואל גליק, מחליפו של פרופ' פרידמן בהנהלת מכון שוקן, כפי שסוכם בינינו בפגישה שהייתה במכון שוקן ביום ד' י' חשוון תש"ס (10.10.99). ואמנם כבר לפני "יום חמישי כ"ה חשון תש"ס (4.11.99)", התחלתי את העבודה על טופס ב' מתחילת מסכת יבמות, וסיימתי אותה בסוף מסכת נידה, בראשית חודש אב באותה שנה, כפי שציינתי בכתב ידי בסוף ההעתקה: "תם ונשלם יום ה' ב' מנחם־אב תש"ס, 3.8.2000". בהמשך העבודה ציינתי בכתב ידי על הגליונות שהעתקתי משאר הטפסים כדלקמן: טופס א': התחלה במסכת ברכות יום ראשון ג' אלול תש"ס (3.9.2000), וסיום במסכת נידה יום ד' כ' תמוז תשס"א (11.7.2001). טופס ו': התחלה יום ד' כ' תמוז תשס"א (11.7.2001), וסיום יום ד' ה' מנחם־אב תשס"א (25.7.2001). טופס ג': התחלה יום ד' ה' מנחם־אב תשס"א (25.7.2001), וסיום: יום א' 2.9.01 (י"ד אלול תשס"א). מטופס זה העתקתי כמה גליונות לדוגמא לשם המבוא שלי לטופס ג'. טופס ד': התחלה ביום ד' 5.9.01 (י"ז אלול תשס"א), ולא רשמתי תאריך סיום (מן הסתם זה היה באותו יום, למיעוט הגליונות שם). את שלושת הטפסים האלה (חוץ מטופס ג') השאיל לי בטובו פרופ' מאיר בר־אילן למשך שנים רבות במכון שוקן. ואילו את הגליונות של טופס ה' העתקתי בביתו, כשהייתי אצלו ברחובות ביום ד' ט"ו באב תש"ס (16.8.2000) לשם קבלת אותם הטפסים והעברתם למכון שוקן. כל החומר הזה ניתן בשעתו להקלדה במכון שוקן, ועבר שתי הגהות, מהן אציין את ההגהות על טופס ב' וא', שהם הטפסים העיקריים, כדלקמן: טופס ב': תחילת הגהה ראשונה במסכת ברכות יום ה' ג' תשרי תשס"ב (20.9.2001), וסיומה במסכת נידה ביום ד' ר"ח ניסן תשס"ב (10.4.2002); וסיום הגהה שנייה ביום ג' כ"ח כסליו תשס"ג (3.12.2002). טופס א': תחילת הגהה ראשונה במסכת ברכות יום ג' כ"ח כסליו תשס"ג (3.12.2002), וסיומה במסכת נידה יום ד' כ"ט אדר ב' תשס"ג (2.4.2003). ותחילת הגהה שנייה יום ד' כ"ט אדר ב' תשס"ג (2.4.2003), וסיומה ביום ד' ג' חשוון תשס"ד (29.10.2003). עד תאריך 31.3.3004 השלמתי הגהה שנייה של כל הטפסים. כמה פנים היו לעבודה על הגליונות: העתקת הגליונות והגהת ההקלדות, עיון נוסף במקומות החסרים, המקוטעים והמטושטשים לשם השלמתם ופענוחם עד כמה שאפשר (וזה לא נתאפשר תמיד), וכשהגליונות צפופים – בדיקת הלשון במקור שאליו מפנה רבינו כדי לוודא את לשון הדיבור המתחיל לאותו גליון, וידוא ההפניות למראי המקום לספרות ולעתים גם העתקה מהם, השלמת מראי המקומות לראשונים בהוצאות שהשתמש בהם רבינו, ובייחוד השלמת ההפניות לירושלמי, שם ציין רבינו באופן מכריע את העמודים אבל לא את השורות, ועיון בפירוש המקומות הקשים עד כמה שאפשר שכמה מהם נשארו בשלב זה בצ"ע. במשך כל השנים האלה והשנים שאחריהן, העבודה על הגליונות הייתה בדרך כלל שעתיים לשבוע, ארבע שעות לשבוע בשנות השבתון שלי. לא הייתי יכול להרשות לעצמי יותר, זאת מחמת עבודתי על ספרי "אוצר לשונות ירושלמיים" (ניו יורק וירושלים תש"ע – 2010) שנמשכה כעשרים שנה, ועל המאמרים שלי, וכן מחמת עבודתי על הרצאותַי ושיעורַי בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל־אביב, עבודה שנמשכה בסך הכול שלושים ואחת שנה (כולל שבתונים). תוך כדי עבודתי על העתקת הגליונות והגהתם, נוכחתי לדעת שאי אפשר לפרסם אותם כהווייתם כפי שהייתה המחשבה הראשונה, אלא יש צורך בתוספת הערות. וזאת משני טעמים: רבינו קיצר מאוד בדרך כלל בגליונות מחמת חוסר מקום ויש צורך לפרש את דבריו, ועוד, שחזר בו במקומות לא מעטים מסברתו הראשונה והציע בשאר גליונותיו ובחיבוריו השונים הגהות ופירושים אחרים.