כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אריאל קופילוביץ: תפיסת הקדושה והטומאה של יחזקאל כמפתח להבנת פרקי הסתלקות כבוד ה' מן המקדש (יחזקאל ח–יא) נדב נאמן: סיפור יציאת מצרים בין זיכרון היסטורי ליצירה היסטוריוגרפית גדעון בוהק: קטע גניזה חדש של חיבור לוי הארמי בנימין קצוף: על ברכת המצוות בארץ ישראל ובבבל: בעקבות מאמרו של דוד רוזנטל 'על ברכות התפילין בארץ ישראל ובבבל' יעקב פוקס: כ"י מנטובה, הקהילה היהודית 30 ותרומתו: האם כתב ר' משה מלונדון תוספות על הלכות הרי"ף? איתמר כסלו: 'הפשטות המתחדשים בכל יום': פירושו הקצר של ר' אברהם אבן עזרא לתורה כמקור לרשב"ם בפירושו לתורה אבירם רביצקי: דרך האמצע ודרך הפרישות: על אחידותה של האתיקה המימונית משה אידל: 'ספר יצירה' ופירושיו בכתבי ר' אברהם אבולעפיה ושרידי פירושו של ר' יצחק מבדרש והשפעתם מעוז כהנא: כיצד ביקש החת"ם סופר לנצח את שפינוזה? טקסט, למדנות ורומנטיקה בכתבי החת"ם סופר

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: מנחם קיסטר נוסחי ברכה ותפילה לאור קטעים ליטורגיים ממדבר יהודה יואב רוזנטל דף חדש של מגילת תענית וביאורה ורד נעם בעקבות הדף החדש של הביאור למגילת תענית שולמית אליצור שרשרת הפסוקים בקדושתא והברכה הקדומה משה אידל בין אשכנז לקסטיליה במאה השלוש עשרה – השבעות, רשימות, ושערי דרשות בחוגו של ר' נחמיה בן שלמה הנביא והשפעותיהן איילת סיידלר 'הכפל לחזק לו טעם אחר' – 'טעמו האחר' של הכפל בפירוש רד"ק יואל מרציאנו מארגון לקסטיליה – לתולדות שיטת לימודם של חכמי ספרד במאה החמש עשרה נתן כהן בין סגנונות כתיבה ואידיאולוגיות פוליטיות – דוד ברגלסון ויצירתו (ביקורת ספרים)

המאמרים המקובצים בספר עוסקים במגוון רחב של נושאים הנוגעים לספרויות הגותיות שונות, מספרי כת ים המלח ועד לפילוסופיה בת ימינו. רבים מן המאמרים דנים בנושאים ביניימיים, פילוסופיים וקבליים, כמו תורתו של הרמבם, הפילוסופיה הנאופלטונית והפילוסופיה של אבן רושד, תורת המוסר של ר' משה קורדוברו והקבלה בתימן. אחד המקבצים עוסק בתפיסות אנגלולוגיות שונות ביהדות בתקופה העתיקה. רבים מן המאמרים דנים בנושאים ימי-ביניימיים, פילוסופיים וקבליים. תורתו של הרמב"ם זוכה להארה בשלושה מחקרים ואילו בשניים אחרים נידונה הפילוסופיה הניאופלטונית וזו של אבן רושד. בתחום הקבלה נידון הקשר בין תפילה וצבעים, תורת המוסר של ר' משה קורדובירו והקבלה בתימן. ההגות היהודית בתקופה החדשה תופסת מקום מרכזי בקובץ: קשת רחבה של נושאים ואישים נסקרים במחקרים השונים, החל ברבי נחמן קרוכמל וכלה ברבי ישכר שלמה טייכטהאל, עמנואל לוינס וז'אק דרידה. המחברים המשתתפים בספר נמנים עם בחירי החוקרים של ההגות היהודית.

תולדות הקבלה הן סיכומה של שורה ארוכה של התפתחויות רעיוניות, אשר עוקבות אחר המעברים של המקובלים ודעותיהם, ממקום למקום, מארץ לארץ ומיבשה ליבשה. השפעתם של הכתבים הקבליים המוקדמים בפרובנס בשלהי המאה הי"ב הורגשה בקאטאלוניה, שם נכתבו חיבורים קבליים רחבי הקף שזכו אף לתפוצה מסוימת; תופעה זו חוזרת באמצע המאה הי"ג בקסטיליה. הנושאים הנדונים כאן עוסקים בקבלה הנבואית, במייסדה אברהם אבולעפיה, ובהתפתחותה של קבלה זו עד לאמצע המאה הי"ז. אידל התעלם מן ההשפעה של קבלת אבולעפיה על הקבלה היהודית באיטליה וביוון ועל הקבלה הנוצרית; סוגיות אלה הן נושא למחקרים אחרים. המאמרים המובאים כאן נכתבו בעשור האחרון ופורסמו כבר בבימות שונות. למרות שלא הוכנסו שינויים מהותיים בניסוחם הראשוני, המאמרים עודכנו מבחינה ביבליוגרפית וצוינו בכל מאמר את הופעת הדיונים המשלימים הנשנים במאמרים האחרים שבקובץ.

קובץ מאמריו של פרופ' חיים וירשובסקי, מיועד להציג בפני הקורא את מחקריו העוסקים בפנים השונות של הקבלה וגלגוליה. המאפיין הבולט במחקריו אלה של וירשובסקי הוא השילוב ההדוק בין חקר תופעות זנוחות בהגות היהודית בגלגלוליהן לבין הדיוק המחמיר שהקפיד עליו. וירשובסקי הגיע לחקרה של הקבלה כשהוא מצויד במתודולוגיה מחמירה של הפילולוגיה וההיסטוריה הקלאסית מחד גיסא, ובהדרכתו של פרופ' גרשם שלום, שיישם אל נכון מתודולוגיה זו, מאידך גיסא. שילובם של שני גורמים אלה עיצב את דרכו המחקרית של וירשובסקי בתחום הקבלה הנוצרית בראשיתה. כל מחקרי וירשובסקי העוסקים בראשית הקבלה הנוצרית פותחים דף חדש בהבנתה. בראש ובראשונה בולטת תרומתו העצומה בחשיפתם וניתוחם של התרגומים הלאטיניים של ספרי הקבלה, שנעשו בידי המומר פלאוויוס מיתרידאטס. וירשובסקי חשף נטייה מגמתית של מיתרידאטס להטות את לשונם ואת מחשבתם של המקורות העבריים לשני אפיקים עיקריים: מאגי ונוצרי. כאן הגיעה בקיאותו של וירשובסקי בפילולוגיה למלוא הישגיה: "השינויים הקלים" שבתרגומי מיתרידאטס, שאיש מבין החוקרים שלפניו לא ידע עליהם ולא טרח להתעניין בכתבי-היד רבי ההיקף שבהם הם מופיעים, הפכו תחת ידיו לאבני בניין בהסברת הופעתה של הקבלה הנוצרית. בעבודת נמלים ממושכת חשף וירשובסקי את הסטיות מנוסח המקור ותוספות שאינן במקור. איסופן של "סטיות" אלה, איפשר לוירשובסקי לקבוע כי ראשיתה של הקבלה הנוצרית, כפי שהיא מתנסחת בכתביו של פיקו דלה מירנדולה, הושפעה על-ידי תרגומים מגמתיים שמיתרידאטס העמיד לרשות פיקו, פטרונו ותלמידו. וירשובסקי הוכיח כי לפני הוגה הדעות הנוצרי עמדו ניסוחים קבליים, בתרגום לאטיני, שהציגו את הקבלה כדרך חשיבה קרובה לנצרות מצד אחד, ולתפישות מאגיות, שרווחו בפירנצה בשנות השבעים והשמונים של המאה הט"ו, מצד שני. ראשיתה של הקבלה הנוצרית, לדעת וירשובסקי, היא תוצאה של אי-הבנה מצדו של פיקו במהותם של מקורות הקבלה היהודית ושל ההבנה הדקה של מיתרידאטס בהלכי הרוח הסניקריטיסטיים, שהתהלכו אז באקדמיה האפלטונית בפירנצה. כך העלה וירשובסקי את חשיבותו של מיתרידאטס לחדירתה של הקבלה לכתביו של פיקו ולצמיחתה של הקבלה הנוצרית באירופה.

המחקר שמתפרסם כאן מתאר סוגיה מרכזית ביצירתו הענפה של ר' אברהם אבולעפיה: החוויה המיסטית וכל הכרוך בה. דרך בירור הסוגיה מבהיר המחבר את חשיבותו של מקובל זה במיסטיקה היהודית בימי הביניים ואת פשר היחס הדו-ערכי שזכה לו בתקופות שונות. אבולעפיה מכנה את שיטתו בשני כינויים עיקריים: 'הקבלה הנבואית', היא הקבלה האקסטטית, ו'קבלת השמות', היא הקבלה המתרכזת בהזכרתם של צירופי האותיות של שמות הקודש. לעומת השיטות הקבליות בנות הזמן, הקבלה האקסטטית מאופיינת הן במטרה הן בטכניקה להשגתה. המטרה: חוויה של התגלות ושל דבקות הגובלת באיחוד גמור עם האלוהות; הטכניקה: מכלול של הגיית אותיות, תרגילי נשימה, מוזיקה ותנועות ראש וידיים, המכוונים יחדיו להביא את המקובל לידי חוויה אקסטטית. חוויה זו מתוארת בכתבי ר' אברהם אבולעפיה בדימויים ארוטיים. במהדורה חדשה זו ימצא הקורא פרק נוסף, הסוקר את ההתפתחויות בגישתו של פרופ' גרשם שלום למקומו של אברהם אבולעפיה בתמונה הכללית של הקבלה לפי גישתו, וכן דן בתרומה שניתוח הקבלה הנבואית תורם להבנה אחרת של ההיסטוריה והפנומנולוגיה של הקבלה.

המאמרים בכרך זה: ההתייחסות הערכית למלאכה בספרות חז"ל - מ' איילי הפירוש המאגי והניאופלטוני של הקבלה בתקופת הרנסאנס - מ' אידל "משנת המת" ו-"סדר רחיצה גדולה" המיוחסים להלל הזקן - מ' בניהו גלות ישראל וגלות השכינה בספר אור יקר לר' משה קורדובירו - ב' זק ויכוח מינסק - ר' אליאור מעמדה של היהדות בפילוסופיית-ההיסטוריה של יוהאן גוטפריד הרדר - ז' לוי יהדות, לאומיות והומאניזם במפעלו של י' קויפמן - א' לוז ישנו תקציר של כל המאמרים באנגלית בסוף הכרך.

המאמרים בכרך זה: נבואת שלמה ורוח הקודש במדרש קוהלת רבה - מ' הירשמן תורת המוסר הדתית של רב סעדיה גאון - א' שביד איגרת מיוחסת לר' אשר בן דוד - מ' רונג-ויז'ניצר תפיסת הדביקות ותיאורה בספרות הדרוש והמוסר של חכמי צפת במאה הט"ז - מ' פכטר ר' משה קורדובירו והאר"י-בין נומינליזם לריאליזם - ר' ש"ץ העדה החרדית בירושלים וכת מדבר יהודה - י' ליבס ישנו תקציר של כל המאמרים באנגלית בסוף הכרך.

המאמרים בכרך זה: בין מאמרי ישו למדרש - מ' קיסטר ההיסטוריה על פי חזון החיות - ד' דימנט הפירוש הקצר של ר' יוסף אבן שם טוב לאיגרת אפשרות הדביקות לאבן רושד - ש' רגב תפיסת התורה במשנתו של ר' דוד מסיר ליאון - ח' תירוש-רוטשילד לזיהוייה וגלגולה של שו"ת בענייני שבתי צבי - י' ברנאי מקורותיו ועריכתו של ספר דרכי צדק המיוחס לר' שניאור זלמן מלאדי - ת' רוס הקירבה הנסתרת: על אבות הכנסייה והיהדות - ג' סטרומזה ישנו תקציר של כל המאמרים באנגלית בסוף הכרך.