הספר שלפנינו חושף לראשונה את סיפורו הטרגי של “הדור של 1940”, ילידי שנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, שחוו כנערים וכנערות, ומאוחר יותר כבוגרים, את המאורעות הקשים של שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים באירופה ובארץ ישראל. בצל זוועות מאורעות מלחמת העולם השנייה והמפגשים הרב-תרבותיים של שנים אלו – הצטברו מתחים ומועקות נפשיות, ורבים החלו לסבול מקשיים נפשיים. חלק התאבדו, וחלק סבלו מחרדות ומסיוטים, ומצאו את עצמם, אם מרצון ואם בכפייה, מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים. הספר מתאר היסטוריה חברתית ותרבותית של אותם פגועי נפש ושל תגובת הציבור הישראלי כלפיהם. הוא מתמקד בפרק עלוּם למדי של אותה תקופה, ובכך תורם תרומה של ממש לתיעוד ההיסטוריה של מדינת ישראל. הוא גם מאיר לראשונה את הצד האפל של סיפור ההצלחה הישראלי בעשורים הראשונים לקיום המדינה.

במהלך שבע השנים בה פעלו הביטלס אירע משהוא כה יוצא דופן בתרבות המערבית שהוא ממשיך להלך קסמים על אנשים גם 40 שנה לאחר מכן. סיפור הביטלס סופר פעמים כה רבות אך הוא עדיין ייחודי בהיקפו ובדחיסות שלו. ככל שיותר זמן חולף מאז ימי הביטלס בשנות השישים כך סיפורם נראה מוזר יותר, ממצה את הרגע בו תרבות הפופ עדיין היתה חדשה,נדיבה ברוח ומלאה באפשרויות חדשות מעטות הדמויות והתופעות בתרבות הפופולרית המודרנית שקיימות לגביהן קונצנזוס על-גילאי, חוצה יבשות ותרבויות. הביטלס הנם אחת מהם. הם הפכו להיות לאחד מסמליה המרכזיים של התרבות בת זמננו. חברי הלהקה (החיים והמתים) הפכו כבר מזמן מדמויות בשר ודם לתופעה תרבותית: תרבות ביטלס. כשרונם כמוסיקאים, וללא ספק התקופה בה פעלו, שנות השישים, הופכים אותם, שנים לאחר שהתפרקו לגוף המשפיע ביותר במוסיקה הפופולרית של המאה ה- 20. אלבומיהם, ובמיוחד "ריבולבר" ו"סרג'נט פפר" עדיין נחשבים לטובים ביותר מבין אלבומי מוסיקת הרוק שנוצרו עד היום. במידה רבה תרבות הביטלס הנה הפולקלור של החברה התעשייתית המודרנית. כיוצרים גדולים אחרים בעולם התרבות הפופולרית, שיריהם מהווים רק היבט אחד בהיסטוריה שלהם ושלנו שהרי לביטלס חלק משמעותי ואולי הבולט ביותר בתרבות חיים שלמה הקשורה לתקופה מכרעת בתולדות התרבות המערבית המודרנית .הדימויים הפופולריים אותם יצרו נגעו בחיי היום יום הנורמלים והרגילים של מיליונים של צעירים וצעירות לבנים ברחבי העולם. הספר שלפנינו ינסה להציג אספקטים מרכזים בתרבות הביטלס מתוך ההקשר המאוד אנגלי שלה. אין הוא המדריך לספור חייהם, או מהפכנותם המוסיקלית. על נושאים אלו קיימת ספרות עניפה ומוכרת. הספר יפנה את תשומת הלב לאותם הסברים שיאירו לציבור הקוראים, גם זה שאינו אוהד במיוחד את הלהקה (יש כאלה!) את הסיבות והתנאים להצלחתם הבין לאומית וינסה לתת פירוש חדש ומקורי לאותם תופעות הקשורות לביטלס אשר חשבנו כי יודעים אנו הכל עליהם.

האם קיימת גרמניה 'אחרת'? מה למדה גרמניה מעברה? מה סוד הצלחתה של גרמניה אחרי מפלת הרייך השלישי? מה משמעות חלוקתה של גרמניה לשתי מדינות ואיחודן מחדש? בשאלות אלה ואחרות עוסק הספר שלפנינו. אף שגרמניה היא כיום עמוד התווך של אירופה ושותפה חשובה ביותר לישראל, מכירים בישראל אך מעט את ההיסטוריה של גרמניה שלאחר 1945, לאחר 'שעת האפס'. אין ספק כי השואה והאירועים שקדמו לה ממקדים את תשומת הלב בישראל בהיסטוריה של אותה תקופה וממעטים עיון והיכרות עם גרמניה שקמה לאחר 1945. זאת בשעה שדווקא עיון בהיסטוריה הגרמנית שלאחר 1945 יכול להאיר עבורנו הרבה מן העבר הגרמני, בעיקר העבר הקרוב: הרייך השלישי. לרפובליקה הפדרלית המערב גרמנית היסטוריה העומדת בפני עצמה. היסטוריה זו יכולה להסביר את הרקע לנפילת חומת ברלין בשנת 1989 ולאיחוד בין מזרח גרמניה ומערבה שנה לאחר מכן. ההיסטוריה של מערב גרמניה היא סיפור הצלחה כלכלי ופוליטי לצד משברים חברתיים – 'הפלא הכלכלי' והיציבות הפוליטית ולעומתם מרד הסטודנטים של שנת 1968 והטרור של קבוצת באדר-מיינהוף. הספר שלפנינו מקבץ את מאמריהם של טובי החוקרים בגרמניה ובישראל ומסרטט באופן עדכני בפני הקורא הישראלי את ההיסטוריה הגרמנית בת זמננו על כל היבטיה: החוקה, החברה, הכלכלה, התרבות, המחלוקות וחיי היום-יום.

הרייך הגרמני השני התקיים בשנים 1871-1918. הוא קם ונפל בְּמלחמה. שתי דמויות דומיננטיות נקשרות לשמו: הנסיך אוטו פון ביסמרק והקיסר וילהלם השני. אולם יותר מכול נקשר הרייך השני לרייך שבא אחריו: הרייך השלישי ההיטלראי. האם אכן בישר הרייך השני את עלייתו של הרייך השלישי? האם הוקם בדם וברזל, ומלחמה ומילטריזם מאפיינים את 47 שנות קיומו? איזה תפקיד מילא ביסמרק במדינה הגרמנית? האם הייתה זו יצירה פוליטית אנכרוניסטית או הרכב פוליטי שמודרניות ושמרנות משמשים בו זה בצד זה? על שאלות אלו ואחרות עונה קובץ המאמרים שלפנינו. לראשונה נחשף הקורא הישראלי לפרות מחקריהם של חוקרים גרמנים, אנגלים, אמריקנים וישראלים העוסקים כמעט בכל היבט אפשרי של תקופת הרייך השני עד מלחמת העולם הראשונה, למשל: טכניקות השליטה והמניפולציה שהפעיל ביסמרק, המשברים הכלכליים שאפיינו את התקופה, חיי הקתולים והיהודים הגרמנים ותיאור דפוסי הקריאה, מנהגי השתייה והטעם של ההמון הגרמני. מן הספר עולה כי 'הרייך חסר המנוחה' התאפיין בריתמוס חיים תוסס, ליברלי ומודרני.

תרגום חלקים מספרו של אדולף היטלר "מאבקי" לעברית הוא בחזקת ניסיון להציג לפני הסטודנט והקורא הישראלי בדרך בלתי אמצעית את מקורותיו האידיאולוגיים של הנאציזם. לפנינו המניפסט הרשמי ואולי החשוב של התנועה הנאצית, כפי שנכתב על ידי מנהיג התנועה, מניפסט שהדריך את המדינה הגרמנית משעה שהגיע מחברו, אדולף היטלר, לשלטון ב-30 בינואר 1933. המפגש עם מסמך זה מאיר הן את המקורות של התנועה הנאצית, הן את פעולותיה ואולי אף את פשר הצלחותיה. קריאה בספרו של היטלר הנה ללא ספק קשה. הן הסגנון והן תוכן הדברים מציגים גפני הקורא שעטנז של הגות מדינית וחברתית, דברי בלע, פורנוגרפיה גזענית וניסיון לשכתב את ההיסטוריה הגרמנית. אולם הרושם הרב שהשאיר הספר על קוראיו ובעקיפין על ההיסטוריה האירופית חייב לעורר את סקרנותו של החוקר והלומד בן ימינו: מה היה בדברים אלה כדי להלך קסם בשעתו על קוראיו? כיחד יש בהם כדי להבהיר את ההתרחשות ההיסטורית עצמה?

עד עתה זכו קורות יהודי גרמניה בתקופת ויימאר להארה רק כהקדמה לגורלם של היהודים תחת השלטון הנאצי או כפרק מסיים של קורותיהם ברייך השני. כאן מוצגת תקופת רפובליקת ויימאר כתקופה לעצמה בהיסטוריה היהודית, שאינה קשורה בהכרח לאירועים שהתרחשו קודם או אחר כך. הספר מראה שחייהם של יהודי ויימאר היו שלובים בחיי החברה הגרמנית, ועם זאת הם היו שרויים במשבר שנקלעו אליו בעל כורחם לאחר 1933.

מאז החל המחקר ההיסטורי השיטתי בנושא הנאציונל-סוציאליזם חוזרת ועולה השאלה כיצד עלתה המפלגה הנאצית לשלטון? מחבר הספר מבקש להעמיד במבחן את התזות המקובלות והמסורתיות העונות על שאלה זו, כגון פעילותה ותעמולתה היעילים של המפלגה הנאצית, האידאולוגיה המושכת, הגורם האנטישמי ואישיותו של היטלר. הספר תורם תרומה של ממש ומזווית מחקרית חדשנית לשאלת סוד הצלחתה של המפלגה הנאצית. לפנינו מחקר הנעזר בשיטות מחקר חדשות מתחום ההיסטוריה החברתית, אשר מתמקד באזור מפורסם בגרמניה – אזור היער השחור. מחבר הספר שהה באזור תקופה ארוכה ובעזרת מקורות ארכיוניים עשירים ומגוונים עלה בידו לחקור את האזור, פעילות המפלגה הנאצית וחיי התושבים המקומיים לפרטיהם. בעזרת מחקר משווה עם אזורים אחרים בגרמניה הצליח המחבר לכתוב מחקר חלוצי מפורט ומעמיק על השנים שקדמו לעליית הנאציזם לשלטון בגרמניה. לטענתו ההסברים המסורתיים להצלחת המפלגה הנאצית אינם עומדים לזכותה בפעילותה באזור היער השחור. המפלגה הנאצית פעלה בדרך כלל באורח כושל וחובבני, אך התפוררות החיים החברתיים באזור יצרה תנאים אשר הקלו על הצלחתה. ריקבון התפוח הקל על חדירת התולעת לתוכו. הספר ממלא חלל בהיסטוריוגרפיה על המפלגה הנאצית לפני 1933. הקורא ימצא בספר לראשונה מספר פרשנויות חדשות לשאלה כיצד עלתה המפלגה הנאצית לשלטון.

נושא היחסים בין ישראל לבין גרמניה מצוי תדיר על סדר היום הציבורי, ולא בעת יובל בלבד. עם זאת, מלאות מחצית היובל לקשירת היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא הזדמנות נאותה לעריכת מאזן היסטורי מקיף, ולכך נועדה האסופה שלפנינו. באסופה מאמרים העוסקים בשלושה נושאים עיקריים: נסיבות היווצרות היחסים הדיפלומטיים ב-1965, יחסה של גרמניה לעברה ובעיקר יחסה ליהודים והיחס ההדדי בין מדינת היהודים לבין יורשת הרייך הגרמני. על מאזן מחצית היובל מרחפים השינויים הדרמטיים המתחוללים בגרמניה, באירופה ובמזרח התיכון. השאלות הישנות מוארות מזווית חדשה, ואילו שאלות חדשות בדבר היחס בין עבר להווה, בין גרמנים ליהודים עולות כאן לדיון דורשות מענה.