מבין כל מייסדי הדתות, הנביא מוחמד הוא אולי הדמות ההסטורית הברורה ביותר, אבל ידיעותינו עליו נובעות בעיקר משני מקורות בלבד – הקוראן, והמסורת שבעל פה (החדית') על דברים המיוחסים למוחמד בדיבור ובמעשה. בהיעדר כמעט מוחלט של ידיעות ממקורות חוץ־אסלאמיים אנו תלויים לגמרי במקורות אסלאמיים אלה, בעיקר בידיעות המעטות שאפשר לדלותן מן הקוראן במפורש או מבין השיטין. פסוקי קוראן רבים מובנים רק מתוך ידיעת פרטים ומאורעות בחיי הנביא וסביבתו ברגע ובמצב נתונים. ומאידך, פסוקים רבים מכילים מידע (לעתים יחידי) על מעשיו ותגובותיו של הנביא. מתוך מחקר מעמיק ורב שנים של הקוראן, מעלה המחבר מתוכו תמונה שלמה ורב צדדית של נביא האסלאם, "חייו ובשורתו". הוא מסתייע בפירות מחקרם של חוקרי האסלאם לדורותיהם, לפעמים תוך פולמוס עמהם ; והוא נוקט עמדה מתונה ואובייקטיבית ככל האפשר לגבי מעשיו והכרעותיו של הנביא גם במצבים והכרעות השנויים במחלוקת.