פרופ' אורי בר-גיא, מוותיקי הרופאים הוטרינרים בישראל של היום, מגולל יריעה רחבה של מעורבות ועשייה חלוצית של למעלה מיובל שנים ברפואה וטרינרית בישראל. המסלול המתואר החל עם שתי פרות באוהל בקיבוץ צרעה שהוקם בימי מלחמת העצמאות ומסתיים בדרגת פרופסור בבית ספר לרפואה וטרינרית של האוניברסיטה העברית. לאחר שנים ארוכות של לימודים והתמודדות עם בעיות פרנסה בארצות הברית, חזר בר-גיא ארצה ולקיבוצו צרעה והחל במסלול של רפואה וטרינרית קלינית בשדה בתפקיד של רופא ב"חקלאות", תוך מאמץ מתמיד לפתור את הניגודים שנוצרו בעת ההיא בין מקצוע אקדמי ועבודה מחוץ לקיבוץ לבין חברות ומעורבות מלאה בו.

ספר זה בא לגשר על המירווח הזמן מאז פרסום האנציקלופדיה לחקלאות (1982) והמאמרים שפורסמו בעיתון המקצועי "רפואה וטרינרית". הספר יועיל לבעלי עדרי החלב במושבים ועובדי ענפי הבקר לחלב והבקר לבשר בקיבוצים. הוא גם יועיל לאנשי מנהל ההדרכה של משרד החקלאות, מדריכי השדה של מכוני התערובת וחברות התרופות הפועלות בישראל. גם סטודנטים הלומדים לקראת תואר במדעי בעלי החיים או ברפואה וטרינרית (בארץ או במיוחד בחו"ל) הם בעלי עניין בספר בגלל ההיבטים הישראליים המיוחדים של המחלות השונות ובגלל הדיון בהיבטים מימשקיים הספציפיים לישראל. מרבית המחלות המתוארות בספר זה הן מחלות בעלות חשיבות כלכלית לבעלי הבקר בישראל. החשיבות הכלכלית הזאת נידונה תוך הדגשה מיוחדת של אמצעי מניעת המחלה בדרכים רפואיות ומימשקיות.